תת"ע 1011-09-14 מדינת ישראל נ' גועטה

אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו הוא נהג ברכב בצומת הרחובות ניצנה- קק"ל בבת-ים, ולא ציית לאור האדום שדלק בכיוון נסיעתו . בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה תשכ"א 1961.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר, כאשר עדותו נשענה רובה ככולה על דו"ח התנועה שרשם. התקבל וסומן ת/1.

על פי עדותו הוא נסע בעיקבות רכב הנאשם, ממקום ישיבתו בניידת הוא הבחין כי הנאשם נכנס אל צומת בחסות האור האדום ברמזור, אשר על כן הוא דלק אחרי רכב הנאשם ורשם לו את הדו"ח נשוא הדיון כאן.

השוטר אישר ברישומיו כי במקום בוצעו שיפוצים ובתרשים שערך במקום – לא סימן כל קו עצירה בפתח הצומת.

הנאשם טען כי הוא נכנס אל הצומת בחסות האור הירוק ברמזור שבכיוון נסיעתו. לאישוש גרסתו הופיע עד הגנה שנסע בעיקבותהם . לפי עדותו הוא הבחין כי הנאשם נכנס אל הצומת בחסות האור הירוק, ואילו הוא עצמו נעצר שכן רק בשלב זה דלק האור הצהוב בכיוון נסיעתו.

בהמשך הדרך הוא הבחין כי השוטר עצר את הנאשם לצורך רישום הדו"ח , הוא לא התערב שכן חשש כי השוטר יאשימו "בשיבוש חקירה" הוא נסע בעיקבות רכב הנאשם שכן כוונתו הייתה לרכוש את רכבו, והם נדברו להגיע לבדיקה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, הספק נותר באשר לביצוע העבירה.

כאמור לא הוכח כי במקום היה מסומן קן עצירה בפתח הצומת שכן בוצעו שיפוצים הכביש. יתכן גם יתכן כי נפל בילבול אצל הצדדים באשר למקום העצירה המתחייב לנוכח הסימן החסר.