תת"ח 4596-01-15 מדינת ישראל נ' שלמה

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את עבירה של התנהגות שאינה הולמת נהג המורשה להסיע נוסעים ברכב ציבורי – עבירה לפי תקנה 416(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א 1961, עבירה לפי סעיף 62(1) ולסעיף 68 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א -1961.

הרקע לכך שבתאריך 24.6.14 בשעה 19:00 ובסמוך לשעה זו, ברח' ריינס בת"א, עלתה הגב' ג' א' (להלן – "הנוסעת"), יחד עם שני ילדיה הקטנים למונית, הנהוגה על ידי הנאשם, על מנת לנסוע לרח' ארלוזרוב פינת רח' בלוך בתל אביב. הנאשם צעק על הנוסעת שהשיבה את בנה הצעיר על מושב נפרד ולא על ברכיה ודרש ממנה להעביר את בנה אליה תוך כדי נסיעה. וכשניסתה לעשות כן, ביקשו ממנה הנוסעים להעביר כסף לנהג, הנוסעת השיבה שאינה יכולה מאחר וידיה לא היו פנויות, ובתגובה לכך הנאשם התנהג באופן שאינו הולם נהג המורשה להסיע נוסעים , כשצעק לנוסעת "את מרשעת, תחזרי לגרמניה", וחזר על דבריו שהנוסעת מרשעת.

אין מחלוקת בין הצדדים בעניינים הבאים :

1. הנאשם משמש כנהג יחיד במונית בעלת מ.ר 77-579-25, לרבות רישיון הסעה להפעלתה שמספרו 20866.

2. בהתאם לדרישת הנאשם, הנוסעת שילמה שכר הסעה עבורה ועבור ילד אחד בלבד, שכן הילד הצעיר היה בן פחות מחמש שנים.

3. בהתאם לרישיון ההסעה של המונית, מותר היה לבצע בה נסיעות שירות בלבד, במסגרת תאגיד השירות "מוניות חי בע"מ".

   המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן :

   לגרסת המאשימה - הנאשם התנהג באופן שאינו הולם נהג המורשה להסיע נוסעים.

   לגרסת הנאשם - הנאשם פנה לנוסעת בצורה אדיבה בכדי שתושיב את בנה על ברכיה, ומכחיש כי ניבל את פיו.

   דיון והכרעה :

   1. ע"ת 1 (המתלוננת) ציינה במסגרת חקירתה הראשית:

      "בשעת המקרה הילדים היו בני 3.5 ו – 5.5. ואז הוא חייב אותי על 2 נסיעות שיבנו אני בכיסא אחד ובני הגדול בכיסא מצד שני של המעבר ואת בני הקטן הושבתי מאחורי בני הבכור באלכסון אלי. היו מושבים בודדים,..., המשכנו לנסוע, נסע מאד בפראות, הצעקות המשיכו, כהוא עוצר לאסוף נוסעים הוא לא עוצר, ואז בשלב זה לקראת רחוב ארלוזרוב , מונית השירות התמלאה, ואז שם לב שאני בעוונותי הושבתי את בני הקטן מבלי שהייתי זכאית, הוא צעק מה הושבת אותו, וזאת בשעת נסיעה, הוא אפילו לא עצר שהילד יעבור אלי. ואז הסיטואציה שאני יושבת על הברכיים התיק הגדול שלי אני מושיטה יד לבני שיעבור אלי ואז נוסע מבקש עזרה להעביר כסף לנהג, אמרתי שאני שלא יכולה כרגע, ואז החל לצעוק הנהג מרשעת תחזרי לגרמניה, הילדים כמובן לא מבינים את משמעות של גרמניה אבל מרשעת הם מבינים, הוא גם לא נרגע, הוא לא ממש דיבר אלי אך רטן בנסיעה. בשלב זה לדעתי פנינו לארלוזורוב מריינס אחרי שראיתי כי הוא לא נרגע ביקשתי ממנו לעצור צילמתי את התמונות , ירדנו בפינת שלמה המלך, כמה בלוקים לפני איפה שרציתי לרדת".

      (שורה 15-26,עמ' 4 ושורות 1-2, עמ' 5 לפרו').