תשובה נ' תשובה

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 24.10.11 בהיעדר התייצבות המבקשת ובא-כוחה.

בתיק זה, הגישה המבקשת תביעה מסוג המרצת פתיחה למתן סעד הצהרתי לפיו, נתבקש בית המשפט להורות, כי כלי רכב אשר עוקל על ידי המשיבה 2 בגדר תיק הוצאה לפועל, בגין חוב של אביה המשיב 1, מצוי בבעלותה הבלעדית, ומשכך יש לבטל הליכי העיקול והמימוש של רכב זה על ידי המשיבה 2, לה המבקשת אינה חייבת דבר.

דיון בהמרצת הפתיחה הנ"ל נקבע ליום 24.10.11. לדיון זה התייצבו נציגים מטעם המשיבה 2 ובאי כוחה. המבקשת ובא כוחה לא התייצבו לדיון. משכך, ובהתאם לסמכות שניתנה לבית המשפט מכוח תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, נמחקה התובענה בהיעדר התייצבות המבקשת.

המבקשת ובא-כוחה טענו, כי לא בוצעה להם מסירה כדין של הזימון לדיון. לטענתם, דבר מועד הדיון נודע להם על ידי המשיב 1, הלוא הוא אבי המבקשת, וכן משיחה עם ב"כ המשיבה 2, אולם לטענתם, אין לראות בהודעות אלו כזימון כדין לדיון. כן טענו, כי אכן התייצבו לדיון הנ"ל, למרות דיונים אחרים שנקבעו לב"כ המבקשת למועד זה, אך בשל עיכוב באיתור האולם בו יושב המותב (בבית אסיה ולא בהיכל המשפט הראשי ברח' וייצמן), הגיעו לאולם בו התקיים הדיון באיחור מסויים ולאחר שכבר ניתן פסק דין בהעדר התייצבות שהורה על מחיקת התביעה. לעניין הדיונים הנוספים שנקבעו לב"כ המבקשת למועד הזהה לדיון שהתקיים בתיק הנ"ל, ציין ב"כ המבקשת, כי בשל פגרת הסוכות, נבצר ממנו להגיש בקשה לדחיית מועד הדיון.

משכך לטענתם, יש להורות על ביטול פסק הדין אשר ניתן ביום 24.10.11.

המבקשת אינה מתייחסת לשאלת סיכויי תובענתה להתקבל, אלא מטילה יהבה בבקשתה על הטיעונים הנ"ל בלבד.

מנגד טענה המשיבה 2, כי יש לייחס למשיבה ולבא כוחה ידיעה בדבר מועד הדיון, מכוח ההודעות שנמסרו לב"כ המבקשת על ידי המשיב 1 ועל ידי ב"כ המשיבה 2. לטענתה, ברגע שב"כ המבקשת ידע בפועל על מועד הדיון, יש לדחות הטענה בדבר העדר זימון כדין. כן טענה, כי לו חפץ ב"כ המבקשת לדחות את מועד הדיון, הרי כי אז היה עליו להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט. כן הוסיפה המשיבה 2, כי בבקשתה לביטול פסק הדין, לא התייחסה המבקשת לעניין סיכויי ההצלחה העתירה, ולו מטעם זה, יש לדחות את העתירה.

אני סבורה, כי במקרה דנן, אכן אין מקום לקבלת הבקשה מחמת הצדק בשל אי זימון כדין של המבקשת וב"כ לדיון. בהתאם להלכה הפסוקה, בעניין "כלל המסירה" לעומת "כלל הידיעה", אין לאפשר שימוש חסר תום לב בטיעון לעניין אי מסירה כדין. במקרה דנן, אין ספק, כי מדובר בידיעה בפועל, שאינה מוכחשת, ואף התייצבות בפועל לדיון, אם כי באיחור. בנסיבות אלו, היתלות באי מסירה כדין הינה לטעמי נטולת תום לב ואין לקבלה.

אף איני מקבלת הטיעון בעניין דיוניו האחרים של ב"כ המבקשת. ראשית, הבקשה אינה כוללת פרטים ממשיים כלשהם בעניין זה (בכמה הליכים מדובר, מספרי הליך, מועדי דיון, בתי המשפט בפניהם היו קבועים אותם דיונים אחרים נטענים, שעת הדיון בדיונים אחרים אלו וכו'). שנית, ניתן היה, גם בימי הפגרה הנדונה, לפנות בבקשה לבית המשפט, בבקשה מתאימה, על פי נוהל נשיאת בית המשפט העליון לעניין בקשות דחיה, וזאת בין באמצעות מערכת נט המשפט, ובין בפניה לשופט תורן, או בדרך מקובלת אחרת כלשהי. שלישית, נוכח התייצבות בפועל של המבקשת וב"כ לדיון, גם אם באיחור, כנראה שנושא הדיונים האחרים בא על פתרונו באופן כלשהו.

כן אינני מקבלת את טענת המבקשת וב"כ, לפיה איחרו לדיון רק בשל שלא מצאו את האולם בו יושב מותב בית המשפט. מובן, כי באם מיקום האולם הנדון לא היה מוכר להם מראש, היה עליהם להגיש להיכל בית המשפט מבעוד מועד ולמצוא את האולם בו יושב המותב, ולהתייצב לדיון בשעה היעודה.

הואיל וכאמור, המבקשת לא התייחסה בבקשתה לנושא סיכויי התובענה, אלא הטילה יהבה על טיעון בעניין ביטול פסק הדין מחמת הצדק בלבד, אין לפני טיעון בעניין זה בגדר הבקשה. עם זאת, מצאתי לנכון לבדוק את כתבי הטענות עצמם המצויים בתיק בית המשפט, על מנת לבחון שאלה זו.

למעשה, מצויה כיום לפני בית המשפט התובענה בלבד, היות והמשיבה 2 בחרה שלא להגיש תגובה לעתירה. מהתובענה עולה, כי המבקשת טוענת כי הינה הבעלים והמשתמש הקבוע היחיד ברכב וכי רכשה אותו, ואת הביטוח לגביו, בכספה, ומשכך, אין לעקל את הרכב ולממשו בגין חובו של אביה למשיבה 2. המבקשת לא תמכה טענותיה בעניין רכישת הרכב, או הביטוח, מכספה באסמכתאות כלשהן לעניין ביצוע התשלומים על ידה ואף לא מסרה הסבר ממשי כלשהו בנוגע לדוח החוקר אשר הגישה המשיבה 2 בגדר תיק ההוצאה לפועל לעניין שימוש של האב החייב בתיק ההוצל"פ ברכב. בעניין זה לא די, כמובן, בעובדת היות הרכב ופוליסת הביטוח רשומים על שם המבקשת. אף לא די בהכחשה בעלמא של דוח החוקר בגדר התובענה, אלא יש למסור הסבר בדבר ממצאיו של הדוח, אשר לכאורה מלמד ככל הנראה על שימוש של האב ברכב הנדון. יוזכר, כי מדובר בהליך של המרצת פתיחה, ולא בהליך רגיל של תביעה אזרחית ומשכך היה על המבקשת לכלול כבר בגדר התובענה את מכלול הראיות לתמיכה בטענותיה. בנסיבות אלו, אף לא מצאתי מקום לביטול פסק הדין בגין סיכויי התובענה הטובים.

משכך, הבקשה נדחית ופסק הדין נותר על כנו. הליכים בתיק הוצל"פ מס' 0132356075 ישופעלו.

לפנים משורת הדין, ובהתחשב בהוצאות אשר נפסקו בגדר פסק הדין, אין צו להוצאות בגין הבקשה הנוכחית.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ב, 15 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: