תראיד מוסא נ' ספדי

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בקריית שמונה (כב' השוטפת ר' אייזנברג) מיום 24.11.11

פסק דין

המבקשת רכשה מהמשיב מכשיר רנטגן, תמורת סך 45,000 ₪. בתביעה שהגיש נגדה המשיב הוא טען, כי את תמורת המכשיר שילמה לו המבקשת במזומן ובשיקים, אלא ששיק אחד חולל לאחר שבוטל על ידה. חלקו שולם אמנם במזומן, אלא שהיתרה לא שולמה, ומכאן התביעה.

בכתב הגנתה טענה המבקשת, כי ביטלה את השיק כיוון שהמשיב לא סיפק לה את כלל הציוד שרכשה הימנו. והנה בהמשך היא שינתה מטעמה וטענה, כי שילמה לו את סכום השיק שחולל, במזומן.

בית המשפט קמא קיבל את עמדת המשיב, וחייב את המבקשת לשלם לו סך 9,400 ₪ והוצאות משפט. למסקנה זו הגיעה השופטת קמא על בסיס ההנחה, כי הנטל רובץ לפתחה של המבקשת להוכיח, כי שילמה את סכום השיק, לאחר שהודתה, כי קיבלה את המכשיר לידיה. ולטענה גופה – בהסתמך על הראיות שהובאו בפניה, ובכללם עדים שנשמעו, ביכרה השופטת קמא את עמדת המשיב ועדיו על פני זו של המבקשת.

על החלטה זו מלינה המבקשת, בבקשת רשות ערעור שהניחה לפניי. היא שבה על הגירסה שפרשה לפני בית המשפט קמא ומבקשת לשכנע, כי זוהי גירסת האמת. היא קובלת על כי בית המשפט קמא הטיל עליה את נטל ההוכחה. על כך היא מוסיפה טענות כלפי בית המשפט קמא, כגון שהציע למשיב, בתחילת הדיון, למשוך את תביעתו, ועל כך שאשת המשיב הודרכה, במהלך עדותה, בידי המשיב. היא קובלת עוד על כך, שבית המשפט לא הביא בחשבון שיקוליו את העובדה, כי השיק מצוי בחזקתה, חזקה אותה קיבלה לא לפני ששילמה למשיב את מלוא תמורת השיק.

לאחר עיון בבקשה על צרופותיה ראיתי לדחותה, בלא שאדרש לתשובת המשיב. בראשית אעיר למבקשת, כי עשתה מעשה המנוגד לסדרי הדין, כאשר צרפה לבקשתה ראיות חדשות בלא נטילת רשות. כדבר הזה לא ייעשה.

ולגופה של בקשה. ככל שטענת המבקשת מכוונת להטלת נטל ההוכחה עליה, דעתי כדעת השופטת קמא. טענת ההגנה של המבקשת מתמקדת בכך, ששילמה את מלוא תמורת השיק למשיב, ולכן רובץ הנטל עליה להוכיח את טענתה זו.

לאחר שבאנו כדי כך, כל שנותר מן הבקשה הוא ניסיון לשנות מקביעותיה העובדתיות של הערכאה המבררת, ובכגון דא אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב, להוציא מקרים יוצאים מגדר הרגיל, שהעניין שלפנינו איננו נמנה עליהם, לא כל שכן כאשר הממצאים נשענים, בין היתר, על התרשמות בלתי אמצעית מן העדים. הקושי להתערב בממצאי הערכאה המבררת גדול עשרת מונים כאשר עניין לנו בבקשת רשות ערעור על בית משפט לתביעות קטנות, שם ההתערבות נעשית במשורה.

מסקנתי זו נותרת גם נוכח הטענה, כאילו השופטת קמא לא הביאה בחשבון את הטענה, לפיה השיק מצוי בידי המבקשת. עובדה זו היתה לנגד עיני השופטת קמא, אלא שמנגד עמדו עדויותיהם של העדים, וטעמים נאותים שהביאה השופטת קמא למסקנותיה, כגון שהמשיב מצא לתבוע רק חלק מסכום השיק, כיוון שאת חלקו הוא קיבל במזומן, ואם רצה להונות את בית המשפט יכול היה לתבוע את סכום השיק כולו, שהרי למבקשת לא היתה כל הוכחה לתשלום, גם לחלק שהוא מאשרו.

ראינו את טענותיה של המבקשת אודות התנהלות הדיון אצל בית המשפט קמא, כאילו הוצע למשיב למשוך את תביעתו וכד'. ובכן הצעה של בית משפט בתחילתו של דיון היא אך לגיטימית, ובכך כשלעצמו אינו כל רבב. הצעה שכזו נשענת על התרשמות ראשונית מן החומר המונח לפני בית המשפט, והיא עשויה להשתנות במהלך ההתדיינות, כשם שארע כאן, והשינוי מצביע דווקא על פתיחות דעתה של השופטת, ולא על המסקנה ההפוכה אותה מבקשת המבקשת לגזור.

ואשר לטענה בדבר הדרכתה של אשת המשיב במהלך עדותה, טענה זו, שאין לה זכר בכתובים, צריכה היתה המבקשת להעלות בזמן אמת, ולא להמתין עד כי יינתן פסק הדין לחובתה.

מכל האמור – הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובת המשיב – אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ו כסלו תשע"ב, 22 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: