תקבל 180 אלף שקל עבור הכתובה אף שלא הוכיחה את הבגידה

בפנינו תביעת האשה לגירושין ולכתובה

הצדדים נשואים כדמו"י מיום ג' סיון תש"ע (16.5.2010) ולהם בת אחת. לבעל אלו נישואין שניים ולאשה נישואין ראשונים. לבעל בת נוספת מנשואיו הקודמים. הצדדים מתדיינים בבית הדין בתביעת האשה לגירושין ולכתובה, כאשר מזונות הילדה והמשמורת נידונו ונפסקו בבית המשפט. לצדדים אין תיק לחלוקת רכוש לא בבית הדין ולא בבית המשפט.

בכתב התביעה שהגישה האשה נכתב כי הצדדים גרו בדירת אמו של הבעל. האשה סבלה מאלימות מילולית ונפשית מצד הבעל, שהילך עליה אימים. לבעל היו התקפי זעם, היה מקלל ושובר חפצים. כשבעה חודשים מיום הנישואין, ביום י"ט טבת תשע"א (26.12.2010), בעקבות מריבה עזבה האשה את בית האם ועברה לגור עם בתם המשותפת אצל דודתה. ביום כ"ג טבת תשע"א (30.12.2010) ביקשה האשה מבית המשפט צו הגנה כנגד הבעל. לדבריה לאחר מכן חזרו הצדדים לחיות יחד בבית אמו של הבעל. אולם שלום בית זה לא החזיק מעמד. וביום ט"ו אייר תשע"א (19.5.2011) לאחר מריבה גירש אותה הבעל מבית אמו. ולאחר מכן עבר הבעל לגור ב**** עם אשה אחרת בשם [א' א']

ביום כ"ו ניסן תשע"ב (20.3.2012) הגישה האשה תביעת גירושין וכתובה כנגד הבעל סך הכתובה 555,000 ₪.

ביום א' תמוז תשע"ב (21.6.2012) התקיים דיון. האשה בקשה להתגרש, וטענה שהם פרודים כשנה. לדבריה, הבעל עזב את הצפון ועבר למרכז לטובת אשה אחרת בשם [א' א']. הבעל לא רצה להתגרש, לדבריו עדיין אוהב את אשתו, אלא שהודה שעבר למרכז בטענה ששם מצא עבודה. הבעל הכחיש שיש לו בת זוג, וטען שהוא שוכר חדר אצל אשה נשואה החיה לצד בעלה, וכל הקשר הוא ידידותי. בית הדין המליץ לצדדים לנהל משא ומתן.

ב"כ הבעל טען כי הצדדים הכירו כשעבדו יחד במסעדה עוד כשהבעל היה נשוי. האשה נסעה אליו לדנמרק כשהבעל היה שם. היא פיתתה אותו ונכנסה להריון לפני הנישואין. לדבריו האישה היא זו שעזבה את הבית והוציאה צו הגנה לא מוצדק כנגד הבעל.

ביום י' סיון תשע"ג (19.5.2013) התקיים דיון נוסף לאחר מספר דחיות. האשה טענה כי לבעל היו התקפי זעם. כשהיה מתרגז, היה שובר חפצים ובסוף גירש אותה מבית אמו. ומאז הוא חי עם אשה אחרת. ב"כ האשה הציג לבית הדין מייל מתאריך 28.8.2012 שבו מודה הבעל שיש לו בת זוג. וכן הציג לבית הדין תמונות של הבעל עם [א' א']. האשה טענה כי לבעל היו קשרים בדנמרק עם אשה נוספת שאינה יהודייה ויש לו בת גם ממנה. עוד טענה כי בערב שבת אחד קיבלה טלפון חסוי ממישהי שהזדהתה כידידה של הבעל וחיפשה אותו. הבעל טען שאינו יודע במי מדובר. הבעל הכחיש גם את הטענה שיש לו קשר עם אישה שאינה יהודייה.

הבעל הודה בחצי פה כי אכן שבר שולחן לאחר מריבה, אם כי לא באותה מריבה שטוענת האשה.

לטענת האשה נכון להיום הבעל עזב את הצפון, ועבר ל**** וגר שם עם אשה נשואה. על טענה זו השיב הבעל שהוא שוכר חדר בבית האשה ולדבריו היא אשה נשואה החיה לצד בעלה.

בית הדין החליט להזמין את [א' א'] לעדות.

ביום ט"ו טבת תשע"ד (18.12.13) התקיים דיון נוסף. [א' א'] לא הופיעה לדיון. הצדדים חזרו על טענותיהם. בית הדין הציע לבעל להיבדק בבדיקת פוליגרף על קשריו עם [א' א']. הבעל הסכים ואף נטל קניין על כך. אולם לאחר כמה ימים הודיע כי הוא מסרב לבדיקת הפוליגרף, ותלה סירובו בכך שגם האשה תיבדק בבדיקה דומה. בית הדין הורה לצדדים להגיש סיכומים.

לסיכומי האשה צורף תסקיר שנערך ע"י שרותי הרווחה *****, לבקשת בית המשפט לענייני משפחה. מהתסקיר עולה כי האשה טענה שלבעל יש בעיה בשליטה עצמית כשהוא כועס הוא צועק ומשליך חפצים, אך שללה אלימות פיזית. גם הבעל הודה שכשהיה כועס היה זורק חפצים, אבל מעולם לא נגע באשה. עוד נכתב כי האשה דרשה גירושין ולא הייתה מוכנה ללכת ליעוץ או טיפול. הבעל טען שהוא אוהב מאוד את האשה, אולם, מבין שלאור חוסר האמון שיש לאשה כלפיו אין מקום לשקם את היחסים. לדברי הבעל לאור המריבות התכופות ביניהם אמו בקשה מהם לעזוב את ביתה.

דיון בתביעת הגירושין

תביעת הגירושין היא של האשה. הצדדים פרודים ממאי 2011 – נכון להיום כשלוש שנים ומחצה. לאור התנהגות הצדדים ואי האמון השורר ביניהם, נראה ששני הצדדים אינם חפצים אחד בשני. ולאור הפירוד הממושך בית הדין קובע כי אין מנוס מגירושין.

ידועים דברי הגר"ח פלאג'י בספרו חיים שלום חלק ב' סימן קי"ב שכתב –

"בדרך כלל אני אומר כל שנראה לבית הדין שזמן רב פרודים ואין להם תקנה. אדרבה צריך בהשתדלות הרבה להפרידם זה מזה ולתת גט. כדי שלא יהיו חוטאים וחטאים רבים וכו', וידעו נאמנה כי כל הבא לעכב מלתת גט בענין זה כדי להנקם זה מזה מחמת קנאה שנאה ותחרות, פעמים שהאיש רוצה לגרש והאשה אינה רוצה וכדי להנקם מהאיש מעכבים הדבר שלא לשם שמים, עתידין ליתן את הדין. וכמו כן להיפך כשהאשה רוצה וכו' וכדי להנקם מהאשה מעכבים מלתת גט שלא לשם שמים גם בזה לא בחר ה', ויש עונש מהשמים וכו'. והנני נותן קצבה וזמן לדבר הזה, דאם יארע איזה מחלוקת בין איש לאשתו וכבר נלאו לתווך השלום ואין להם תקנה. ימתינו עד זמן ח"י חדשים ואם בינם לשמים נראה לבית הדין שלא יש תקוה לשום שלום ביניהם. יפרידו הזווג ולכופם לתת גט עד שיאמרו רוצה אני כדבר האמור" עכ"ל.

ידועה גם מחלוקת הדיינים חברי בית הדין הגדול בפירוש דברי הגר"ח פלאג'י הנ"ל לדעת הגר"א שרמן והגר"ח איזירר אין כונת הגר"ח פלאג'י לכוף לגט אלא עצה טובה לדיינים לעשות הכל כדי להציל את הזוג מאיסורים במצב של פירוד, וחובה על בני הזוג לציית לבית הדין. אולם לדעת הגר"צ בוארון כוונת הגר"ח פלאג'י ברורה וכוונתו לכפייה ממש.

מ"מ לדברי כולם ודאי שעל בית הדין לחייב את הצדדים בגירושין.