תפ"ח 40408-05-14 מדינת ישראל נ' בן שושן

מבוא ותמצית טענות הצדדים

בפנינו בקשתה של המאשימה לגבות עדותו של עד תביעה באמצעות (Video conference), היוועדות חזותית. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת רצח - עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין התשל"ז-1977, (להלן-חוק העונשין).

על פי סעיף 4 לעובדות כתב האישום בעת דקירת המנוח על ידי הנאשם, נכח במקום חברו של המנוח שכונה בכתב האישום מ.מ, (עד תביעה מס' 1 ברשימת העדים, שיכונה להלן-מ.מ).

רוב עדי התביעה נשמעו, מ.מ זומן ביום 11.11.2014 לעדות ועזב את הארץ ביום 14.11.2014. משלא התייצב לדיון הוצא צו להבאתו, בהמשך התברר למאשימה כי העד נמצא בצרפת, כי אין בכוונתו להגיע לארץ לצורך מתן עדות, והיא מעריכה כי אם ייקבע מועד לשמיעת העדות באמצעות היוועדות חזותית בצרפת, היא תוכל להמציא לו זימון להתייצב במקום ובמועד בו תושמע עדותו.

ב"כ הנאשם מתנגד לבקשה, הוא מסכים כי מ.מ הוא עד מרכזי וקיימת חשיבות רבה לשמיעת עדותו, אלא שלטענתו לא מתקיים התנאי של קיום "סיבה מספקת להיעדרו של העד", ובכלל זה יש לטענתו לחייב את העד להציג עמדתו בתצהיר, ממנו ניתן יהיה ללמוד מהי סיבת אי התייצבותו והאם מדובר במניעה זמנית או קבועה. תוך שהוא מדגיש כי אם יעמוד העד בסרובו גם באשר להתייצבות ולהעיד בחו"ל, אין בידי המאשימה דרך לכפות עליו להעיד בחו"ל.

בנוסף לאור חשיבותה של העדות, אין לטענתו לפגוע בזכותו של הנאשם לחקור את העד באולם בית משפט בדרך שתאפשר התרשמות מהעד באופן בלתי אמצעי ולא "בחדר מבודד וסטרילי מעבר לים כשהעד מתבקש למקד מבטו אל תוך עינה האחת של המצלמה". הדרך הראויה לדעתו היא עכוב ההליכים בשלב זה ולהמתין להתפתחויות בענין חזרת העד לישראל.

בדיון שהתקיים בפנינו, הציגה ב"כ המאשימה מזכר מיום 2.12.2014 שנערך לקראת מועד עדותו הצפוי - 8.12.2014, על פי אותו מזכר נערכו שיחות עם הוריו, אחיו ואחותו של מ.מ. שנמצאים עימו בקשר, מהם עלה כי מ.מ. נסע לצרפת בשל חובות כבדים, הם גם מסרו למשטרה מספר טלפון באמצעותו הם שומרים על קשר עם העד, קצין המשטרה שוחח עם העד והבין מדבריו כי הוא מצא עבודה בצרפת לשם גיוס כספים להחזרת חובותיו, העד הבהיר כי אינו יודע מתי יחזור לארץ.

דיון

לאחר שבחנו את טענות הצדדים שוכנענו כי יש להיענות לבקשה ולאפשר במקרה זה שמיעת עדותו של מ.מ באמצעות היוועדות חזותית.

סעיף 47 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ח 1998-אפשר גביית עדות בתחומה של מדינה זרה לצורך הליך פלילי המתנהל בישראל, בכפוף לקיום הסכם בין המדינות ו"אם בית המשפט אישר שהראיות דרושות לצורך הליך משפטי בישראל".