מדינת ישראל נ' עמיצור

כללי –

כתב האישום המתוקן וההרשעה על פיו

הנאשם, יליד 1998, תושב באר שבע, הועמד לדין, בשל שורה של עבירות אלימות כלפי אנשים ממוצא ערבי, שבוצעו על רקע קשרים של אותם מתלוננים עם נשים יהודיות.

במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל הסכמה עונשית, הוגש נגד הנאשם כתב אישום מתוקן, שבעובדותיו הוא הודה, ובעקבות כך הורשע בעבירות שננקבו שם.

כתב האישום המתוקן אוחז ארבעה אישומים, שרקעם דומה, וכמפורט בחלק הכללי, החליט הנאשם, עובר ליום 21.2.17, לפגוע בערבים השוהים בחברת נשים יהודיות, כדי לעורר בקרבן פחד ולמנוע קשרים אישיים בין הערבים ליהודיות.

לפי האישום הראשון, ביום 21.2.17, לפנות בוקר, שהו מתלונן בשם יאסים ואישה ששמה אילנה, במכוניתו של יאסים, בחניה בבאר שבע. הנאשם הגיע למקום עם קבוצת אנשים, ניגש למכונית וביקש מאילנה מצית. כאשר הצית סיגריה, בחן את פני השניים, ומשהסיק שמדובר בערבי וביהודיה, התרחק מעט, הוציא סכין, חזר למכונית, ודקר את יאסים בגבו, באזור הצלעות, הבטן והיד, כדי לגרום לו חבלה חמורה. דקירה אחת פגעה בכליה השמאלית של יאסים, וגרמה לו לקרע ולדימום. המעשה נעשה בשל מניע גזעני, משום היות יאסים ערבי ששהה בחברת אישה יהודיה.

משהודה הנאשם בעובדות אלה, הוא הורשע, באישום הראשון, בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות מתוך מניע גזעני לפי סעיף 333 ו-335 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז -1977, בצירוף סעיף 144 ו'(א) לחוק, ובהחזקת סכין מתוך מניע גזעני לפי סעיף 186(א) בצירוף סעיף 144 ו(א) של החוק.

לפי האישום השני – ביום 4.3.17 בשעות הערב, חבריו של הנאשם, טמיר, וקטין בשם י.מ, עברו בפארק בבאר שבע. הם נתקלו באדם ממוצא ערבי, התפתחו ביניהם חילופי דברים, וגם אותו אדם וגם חבריו של הנאשם, הזעיקו לעזרתם חברים אחרים מטעמם. בעקבות התפתחויות נוספות, שהנאשם לא היה צד להם, קשרו קשר ביניהם טמיר, הקטין, ועוד שלושה מכרים, לתקוף את אותו אדם ערבי, בשל כך שהוא יוצא עם יהודיות. בשלב זה הקושרים נסעו לישיבה, שבה שהה הנאשם, על מנת לצרפו לקשר, וסיפרו לו, שבפארק יש ערבים המסתובבים עם יהודיות. הנאשם ביקש מהם להיכנס עמו לשיעור תורה, שלאחריו חזר טמיר ואמר לנאשם, שאין זה טוב שיש ערבים היוצאים עם יהודיות. או אז, הצטרף הנאשם לקשר, נטל מקל גולף מחדרו, נתן לקושר אחר אלה, ולטמיר ידית עץ של פטיש, ולקושר נוסף נתן מקל מתכת באורך 30 ס"מ. הקטין י.מ נטל עמו קרש. הנאשם וקושר נוסף בשם שרון, נכנסו לפארק לחפש את אותו ערבי, ולאחר שמרבית בני החבורה כיסו פניהם, בכובעי גרב ובחם צוואר, למניעת זיהויים, פנו לאדם, שסברו שהוא ערבי, שאלו מדוע הוא פוגע בילדות יהודיות, ושרון נתן לו מכה בראש עם האלה. הנאשם וטמיר היכו אותו, וכאשר נפל, שרון והנאשם בעטו בו. הם אף רדפו אחריו, כאשר קם ונמלט מהמקום, אך חדלו מכך, חזרו לישיבה שבה לומד הנאשם, החזירו את האלות והמוטות לחדרו, והתפזרו.

משהודה הנאשם בעובדות אלה, הוא הורשע, באישום השני, בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות מתוך מניע גזעני, לפי סעיף 379, בנסיבות סעיף 382(א), לחוק העונשין, בצירוף סעיף 144 ו'(א) לחוק, ובנסיבות מחשידות בכוונת פריצה מתוך מניע גזעני, לפי סעיף 410 (3) של חוק העונשין, בצירוף סעיף 144ו'(א) לחוק.

לפי האישום השלישי – לאחר יום 4.3.17, התארגנו הנאשם, טמיר הנ"ל, וחבר בשם קורן, לפגוע באנשים ממוצא ערבי השוהים בחברת נשים יהודיות, כדי להפחידם ולמנוע קשרים אישיים כאלה, ובמסגרת התארגנות זו, יצאו, ביום 17.3.17, לפנות בוקר, לפארק בבאר שבע, במכוניתו של קורן, כדי לחפש ערבים ששוהים עם יהודיות. הנאשם היה חמוש במקל גולף וטמיר הצטייד בפטיש. הם הבחינו במכונית, שבה ישב אדם בשם הייתם, ולידו רכב נוסף שבו שהו נערות, שסברו שהן יהודיות, ועוד אדם, שסברו שהוא ערבי. השלושה ניגשו לשיחים להתארגן לתקיפה, אך הרכב שבו שהו הנערות נסע. הנאשם אמר לחבריו שחייבים לעשות משהו, רץ לכיוון רכבו של הייתם, חבט בחלון עם מקל הגולף, וטמיר היכה בפטיש על חלון הרכב. השניים שברו את חלונות המכונית ותקפו את הייתם עם המוט והפטיש תוך גרימת שפשוף וכאבים בידו ובלחיו. הייתם נמלט מהמקום עם הרכב, ואז השלושה, ובהם הנאשם, ניגשו לשלושה אחרים, ממוצא ערבי, השליכו אבנים לעבר מכוניתם, שברו את חלון המכונית ופגעו בהם. המותקפים התגוננו על ידי זריקת אבנים, והנאשם וחבריו נמלטו מהמקום.