(תעבורה) 32/15 התובע הצבאי הראשי נ' מ/XXX רס"ר יצחק בכר

1. המשיב הורשע על-פי הודאתו בבית הדין קמא בעבירה שעניינה אי אחיזת הגה הרכב בשתי ידיים עבירה לפי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. כעולה מפסק דינה של הערכאה קמא, מדובר במשיב שהוא חייל מילואים, שהשתמש בטלפון הנייד במהלך שירות מילואים פעיל, בנסיבות להן זיקה למשימה הצבאית שאליה זומן.
2. בית הדין המחוזי ראה להקל עם המשיב בנסיבות האמורות, וכן נוכח העובדה כי עמד לדין משמעתי ביחידתו בשל אותה עבירה עצמה. לפיכך נגזרו למשיב 100 ש"ח קנס.
3. התביעה עתרה בערעורה להחמרה בענישה, באופן שייווסף לה רכיב של פסילה על תנאי ושיעור הקנס יועלה.
4. טרם שמיעת הערעור הגיעו הצדדים לכלל הסכמה באשר לגורל הערעור. על-פי הסכמה זו התבקשתי להוסיף לענישת המשיב שלושים ימי פסילת רישיונות נהיגה צבאי ואזרחי על תנאי למשך שנתיים, שלא ישוב ויעבור על העבירה בה הורשע. הסכמה זו, כך ציינה התביעה, נוטלת בחשבון את עינוי הדין שעבר המשיב, שכן עמד לדין משמעתי ולאחר מכן אף הוגש נגדו כתב אישום באותו עניין. כן נשקלו נסיבות ביצוע העבירה כמפורט לעיל, וניתנה הדעת להיות המשיב חייל מילואים בשירות תורם ביחידה לוחמת.
5. מצאתי לאמץ את הסכמת הצדדים ההולמת את נסיבות המקרה, זאת הגם שברגיל מוטל עונש חמור יותר בשל מעשה מעין זה המביא להסחת דעתו של הנהג מהמתרחש בדרך. בנסיבות המקרה, בשים לב לדין משמעתי קודם וליתרת טיעוני התובע, מצאתי הצדקה להקלה עם המשיב, על-פי ההסכמה שהוצגה.
6. ערעור התביעה מתקבל, אפוא. לענישת המשיב ייווסף עונש של שלושים ימי פסילת רישיונות נהיגה צבאי ואזרחי על תנאי למשך שנתיים, שהמשיב לא ישוב ויעבור על העבירה בה הורשע.
7. אין שינוי ברכיב הקנס שהוטל.

ניתן והודע היום, ב' בחשוון התשע"ו, 15 באוקטובר 2015, בפומבי ובמעמד הצדדים.

__________________

ארז פורת,              אל"ם
שופט בית הדין הצבאי
ל ע ר ע ו ר י ם