תע"א 7567-05 קרקובסקי נ' לבבי ואח'

לפני בקשה לעיון בתיק בית הדין שבכותרת .

רקע

1.המבקש והמשיב 1 היו מבעלי השליטה בחברת כים ניר בע"מ, יחד עם שותף נוסף.

2.המבקש הינו המערער בערעור מס ע"מ 46855-03-13 הנשמע בבית המשפט המחוזי בתל אביב. ערעור המס נסוב על עצם חבות המס של המבקש והיקפה.

3.המבקש טוען כי ממסמכי התיק דנא ניתן ללמוד על סכומי משיכות כספים מחברת כים ניר בע"מ בידי מי מבעלי השליטה בחברה ומבצעי המשיכות בפועל. לשיטתו כתבי הטענות בהליך שבכותרת יאירו את עיני בית המשפט בנוגע לפן העובדתי לפיו היו מספר אחראים למשיכות מחברת כים ניר. עובדה אשר חיונית להוכחת חבות המס האמתית שלו.

4.הבקשה הועבר לתגובת הצדדים. המשיב 1 שהוא התובע בתיק דנא הודיע כי הוא מתנגד לבקשת העיון. זאת, מן הטעם שההליכים המשפטיים בהם הוא מעורב בגין עבודתו אצל הנתבעת ( תיק פלילי בענייני מיסוי וכלכלה והליכים מול רשויות המס ) טרם הסתיימו. לטענתו המבקש מעורב אף הוא בהליכים אלו ומכל מקום, קשור אליהם, ולפיכך אין הצדקה עניינית לאפשר לו עיון בתיק משפטי שהוא אינו צד בו והשגת יתרון דיוני כלשהו מהחומר המשפטי המצוי בתיק.

דיון והכרעה

5.המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין, מצויה בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון). כידוע, ככלל - ובהיעדר איסור שבדין - נקודת המוצא הינה כי יש להיעתר לבקשת העיון, וזאת על רקע ההכרה במעמדו של עיקרון פומביות הדיון.

בהגשמת עיקרון פומביות הדיון - ובזכות העיון הנגזרת ממנו - כרוכה באופן טבעי פגיעה פוטנציאלית בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין ושל צדדים שלישיים, ולעיתים אף של האינטרס הציבורי, זהו חלק ממחירם של הליכים פומביים (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' נ' שר המשפטים ואח', ניתן ביום 8.10.09 ). לאור האמור נקבע כי זכות העיון בתיקי בית המשפט הינה זכות יחסית שיש לאזנה למול זכויות ואינטרסים שונים העלולים להיפגע כתוצאה מעיון בתיקי בית המשפט. כך למשל יכול ותעמוד למול זכות העיון בתיק בית המשפט הזכות החוקתית לפרטיות, זכות ההגנה על שמו הטוב של אדם, זכות ההגנה על סודות מסחריים ועוד. על בית המשפט מוטל לבחון בכל מקרה מהו האיזון הראוי בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין.

6.ככל שאחד מבעלי הדין מתנגד לעיון, הרי שעליו מוטל הנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי המצדיק את שלילתו (ראו למשל, ע"א 8849/01 סבוב נ' פקיד שומה למפעלים גדולים, פ"ד נט(5) 385 (2005); בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.2009), פסקאות 25-24). נוכח העובדה כי הנטל לשכנע את בית המשפט מוטל על המתנגד לעיון, יכול מבקש העיון להסתפק בהנמקה קצרה ותמציתית שכל תכליתה לבאר לבית המשפט מהו האינטרס שלו בעיון, וזאת לצורך איזון אינטרס זה מול אינטרסים אחרים.

7.יישום אמות המידה האמורות על ענייננו מוביל לכלל מסקנה כי דינה של בקשת העיון להתקבל. משלא מצאנו כל איסור בדין האוסר על עיון בחומר המצוי בתיק, יש לדון בשאלה האם העיון בתיק מוצדק, וזאת על רקע נקודת המוצא שלפיה יש לאפשר את העיון בהתאם לעקרון פומביות הדיון. הנימוק המונח ביסוד בקשת העיון הוא היכולת ללמוד על התנהלות בעלי השליטה בחברה המשיבה 2, סכומי המשיכות מהחברה ומי ביצע בפועל את המשיכות - סוגיות הנוגעות לערעור מס שהגיש המבקש ומתנהל בבית המשפט המחוזי.

ככלל טענה שלפיה מסמכים המצויים בתיק דרושים לצורך התדיינות משפטית אחרת מהווה סיבה לגיטימית לעיון וזאת אף מבלי להיזקק לבחינה מדוקדקת של הזיקה בין ההליכים. יש לזכור כי הנטל המשמעותי מונח לפתחו של מי שמבקש לשלול את העיון שכן "חובת ההנמקה אינה עולה כדי נטל שכנוע, שכן נטל זה להצדיק מדוע על בית המשפט לסטות מנקודת המוצא של פומביות הדיון - מוטל על המתנגד לעיון ולא על מבקשו" (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' נ' שר המשפטים ואח', ניתן ביום 8.10.09 )

8.עוד נקבע בעניין זה כי נוכח עקרון פומביות הדיון, אין די בטענות כלליות של המתנגד לעיון ולא ניתן להסתפק באמירות כלליות בדבר התנגדות לעיון אלא יש להבהיר באופן מנומק וקונקרטי את ההתנגדות:

"בית משפט זה התייחס בפסיקתו לנטל השכנוע הרובץ על כתפיו של המתנגד לעיון או המבקש להגבילו, והדגיש בהקשר זה כי על המתנגד לעיון להבהיר באופן מנומק וקונקרטי כיצד הוא עלול להיפגע ממתן זכות העיון: 'בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון' (בג"ץ 10076/02 ד"ר רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר, 22.8.2005)" (עמ' 21 לפסק הדין).

9.אמנם, לטענת המשיב 1, עיון המבקש בתיק עשוי להשיג לו יתרון דיוני בהליך האחר, אולם טענה זו לא הובהרה ולא נתמכה בתצהיר שכן כנגד המשיב 1 וכנגד המבקש מתנהלים הליכים נפרדים ולא ברור כיצד תוצאתו של הליך אחד עשויה להשפיע על תוצאתו של האחר .

10.אשר על כן, הבקשה מתקבלת.