תע"א 3602-07

1.בהמשך להחלטתי מיום 10/5/16 במעמד הצדדים על הגשת סיכומים מטעם הצדדים בשאלות המשפטיות שבמחלוקת בתיק זה, לפני בקשת התובעת לחייב את הנתבעת 1 (להלן-מבטחים) להבהיר ולהמציא פרטים באמצעות תצהיר באשר למהו "השכר המירבי הנהוג" אצלה.

2.הבקשה הועברה לתגובת הנתבעות. מבטחים הגיבה לגופם של דברים ואילו הנתבעת 2 (להלן – גלעד) והנתבעת 3 (להלן – המדינה) הבהירו כי אינן מבקשות להוסיף על תגובת מבטחים.

3.בטרם אדרש לגופה של הבקשה, מן הראוי להעמיד דברים על דיוקם באשר למיוחס בבקשת התובעת לבית הדין.

אי לכך, יובהר ויודגש כי אין יסוד לסברת התובעת לפיה בית הדין קבע כביכול שהסדרת רציפות הזכויות בין גלעד לבין מבטחים נעשית על פי התקנות להבטחת רציפות זכויות הפנסיה שבין קרנות הפנסיה הוותיקות (להלן- תקנות הרציפות).

לא רק שבשום אופן לא נקבע כאמור, אלא שזוהי בדיוק השאלה שנותרה במחלוקת, בתיק זה, היינו: האם בנסיבות בהן הקרן המשלמת (גלעד) היא קרן שאינה גרעונית ואילו הקרן המעבירה (מבטחים) היא קרן גרעונית, עליה חל התקנון האחיד – יש לחשב את השכר של המבוטח (שזכאותו התגבשה לאחר המועד הקובע) בגין תקופת ביטוחו במבטחים, לפי הוראות הרציפות שבתקנון האחיד, או שמא לפי הוראות הרציפות שבתקנות הרציפות.

4.ולגופה של הבקשה. במסגרת הבירור שהתקיים במהלך הדיון לפני, התבקשה מבטחים להבהיר (כפוף לטענתה לגופם של דברים, לפיה תקנות הרציפות אינן חלות עליה בנסיבותיו של מקרה זה), כיצד היה מקום לחשב את המשכורת הקובעת של התובעת לפי תקנות הרציפות. לעניין זה נטען על ידי מבטחים כי תקנה 9(ג)(2) לתקנות הרציפות קובעת שבנסיבות דוגמת אלה שבפנינו, היינו שהתובעת היתה חברה מעל 10 שנים בקרן המשתתפת, התובעת היתה זכאית לכך שהמשכורת הקובעת תהיה המשכורת הקובעת בקרן המשלמת (גלעד), בסייג אחד ולפיו המשכורת כאמור לא תהיה יותר גבוהה "מהשכר המירבי הנהוג בקרן המשתתפת" (מבטחים). עם זאת, לא היה באפשרות ב"כ מבטחים להרחיב במעמד הדיון בשאלה מהו ה"השכר המירבי הנהוג" אצלה לעניינה של התובעת, וכך גם התובעת לא ביקשה לקבל פרטים לגבי שכר זה במעמד הדיון.

5.במסגרת תגובתה לבקשת התובעת, ובכפוף לטענותיה לפיהן אין להחיל את הוראות תקנות הרציפות על ענייננו, הבהירה מבטחים כי לא קיים כיום ולא היה קיים בעבר על פי התקנות שחלו, מושג של "שכר מירבי הנהוג בקרן הפנסיה", וכי המשמעות היחידה האפשרית לפרשנות מושג זה הינה שמדובר בשכר אותו מחשבת קרן הפנסיה על פי דמי הגמולים ששולמו במהלך כל תקופת הביטוח, לפי שיטת החישוב התקנונית הקבועה בתקנון הקרן.

6.הואיל ועתירת התובעת בכתב התביעה שבנדון, היא לקבוע שגם בגין תקופת ביטוחה של התובעת במבטחים, יש להחיל את המשכורת הקובעת שעל פיה מחושבות זכויותיה בגלעד, הרי שיש רלוונטיות לשאלה האם "השכר המירבי הנהוג" בעניינה של התובעת היה גבוה או נמוך מהמשכורת הקובעת בקרן המשלמת (גלעד), וזאת למקרה שבית הדין ידחה את טענות מבטחים ויקבע כי בנסיבות העניין, יש להחיל על עניינה של התובעת את תקנות הרציפות.

ככל שלשיטת מבטחים על פי פרשנותה לעיל את המונח "השכר המירבי הנהוג",

בעניינה של התובעת המדובר היה בשכר שהוא גבוה או זהה למשכורת הקובעת בקרן גלעד - הרי שממילא ולאור הסעד המבוקש בתביעה, לא יהא צורך להדרש לשאלה כיצד חושב השכר ומהי הפרשנות המחייבת למונח "השכר המירבי הנהוג" שבתקנה 9(ג)(2) לתקנות הרציפות.

לעומת זאת, ככל שלשיטת מבטחים על פי פרשנותה הנ"ל בעניינה של התובעת המדובר היה בשכר שהוא נמוך מהמשכורת הקובעת בקרן גלעד, שאו אז יידרשו הבהרות נוספות וברי כי כל צד רשאי יהיה להציע את פרשנותו שלו למונח האמור.

7.אי לכך על מנת שלא לעכב את הגשת הסיכומים יתר על מידה, בשלב ראשון תבהיר מבטחים, עד לא יאוחר מיום 2/6/16, כפוף כמובן לטענתה כי אין לחשב את השכר הקובע לפי תקנות הרציפות, האם לשיטתה, בעניינה של התובעת אם ייקבע כי יש לפעול בהתאם לתקנות הרציפות, "השכר המירבי הנהוג בקרן המשתתפת" כהגדרתו בתקנה 9(ג)(2) לתקנות הרציפות, היה גבוה או זהה למשכורת הקובעת בקרן גלעד, או שמא נמוך ממנה.

8.בשלב זה ועד למתן החלטה אחרת, המועד להגשת סיכומים בתיק מעוכב.

9.לעיוני ביום 5/6/16 לבדיקת הודעתמבטחים.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ו, (26 מאי 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.