תע"א 3179-07.16 דצמבר 2014

1.ביום 10/4/11 ניתן על ידנו פסק דין בתביעת התובע, בו דחינו תביעת התובע לבטל את הסכם הפשרה שנחתם בינו ובין הנתבעת ואשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 22/4/01, וקבענו, כי התובע זכאי לפנסיה חודשית מהנתבעת מחודש 7/07 ואילך.

2.על פסק הדין הגישו שני הצדדים ערעורים, וביום 19/3/14 ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי אשר דחה את ערעורי הצדדים אולם החזיר אלינו את הדיון בסוגיות הכרוכות ביישום הסכם הפשרה ופסק הדין ובהן, זכאות ואופן החישוב של הפרשי הצמדה וריבית ו/או הצמדה אחרת בכל הנוגע לתשלומי פנסיה משנת 2007 ואילך ועד למועד תשלומם בפועל, וסוגיית הזכאות לתשלומי פנסיית שארים, כאשר לעניין זה יש לקבוע האם מדובר בפנסיה תקציבית רגילה כמקובל באוניברסיטה או שמא בהסדר חיצוני ומיוחד שאינו כולל יותר מהנקוב בו במפורש (סעיפים 54 ו-55 לפסק הדין).

3.בהחלטה מיום 20/3/14 הורינו לצדדים להגיש השלמת טיעון בכתב ולאחר הגשת הטיעונים התקיים ביום 29/6/14 דיון במעמד הצדדים.

4.להלן נתייחס לטיעוני הצדדים, אחד לאחד.

חישוב הפנסיה עד לשנת 2007

5.התובע מפנה לסעיף 82 לפסק הדין מיום 10/4/11 אשר קובע כי:

"מאחר ו- 300,000 ₪ הועברו מהקופה לנושים ולא לידי האוניברסיטה, וביחס לסך זה מבוטל ההסכם, והואיל וסכום זה מייצג 75 חודשי פנסיה בגובה 4000 ₪, הרי שבכל הנוגע לתשלום פנסיה לתובע במשך 75 חודשים מיום ההסכם, לא יעמוד ההסכם בתוקפו, ואולם, על האוניברסיטה לפעול על פי ההסכם ולשלם לתובע פנסיה חודשית כמוסכם החל מחודש יולי 2007 ואילך. "

התובע טוען, כי הסכום של 300,000 ₪ אינו מייצג 75 חודשי פנסיה אלא פחות מכך.

6.לטענתו, חישוב זה אינו לוקח בחשבון את הזכאות לפנסיה מיום סיום עבודתו של התובע בשנת 1999 ולא ממועד חתימת הסכם הפשרה, וכן, אינו מביא בחשבון שינויים שחלו בשכר הסגל האקדמי כמו גם הפרשי הצמדה וריבית.