תע"א 10134-09.01 שרים נ' אולם המרכז בע"מ

האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים ולתשלום זכויות נוספות הנובעות מעבודתו אצל הנתבעת? זוהי השאלה המרכזית בה עלינו להכריע בתיק זה.

העובדות הצריכות לעניין

1. התובע, תושב קלקיליה, הועסק בנתבעת בייצור אלומיניום לתריסים בתקופות שונות. לטענתו, הוא החל את עבודתו בשנת 1988 ופוטר בחודש אפריל 2006 לאחר שלא חודש רישיון העבודה שלו. לדבריו, נאלץ להישאר בביתו בעל כורחו כל אימת שהוטל סגר על השטחים.

2. התובע טען כי שכרו היומי אצל הנתבעת הסתכם בסך 170 ₪ ליום עבודה בעוד שבתלושי השכר נרשם שכר בגובה 134 ₪ ליום.

3. התובע עתר לקבלת פיצויי פיטורים בגין שש עשרה שנות עבודה, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, השלמת פדיון חופשה ודמי נסיעות.

4. הנתבעת דחתה את טענותיו של התובע והטעימה, כי עבד בשירותה במשך שלוש תקופות עבודה: משנת 1989 ועד לחודש ינואר 1996 (להלן – "התקופה הראשונה"); מחודש מרץ 97 ועד לחודש ספטמבר 2000 (להלן – "התקופה השנייה"); ומחודש מאי 2005 ועד לחודש אפריל 2006 (להלן – "התקופה השלישית").

5. באשר לנסיבות הפסקת עבודתו אצלה, טענה הנתבעת, כי בכל אחת משלוש התקופות חדל התובע להגיע למקום העבודה או שנבצר ממנו להגיע בשל העובדה שלא קיבל אישור כניסה לישראל.

6. הנתבעת הטעימה, כי בכל הקשור לתקופות הראשונה והשנייה, הרי שכל תביעה לגביהן התיישנה זה מכבר, וממילא ההפסקות בין אחת לשנייה ניתקו את יחסי העבודה בין הצדדים.

   נוכח האמור טענה, כי התקופה הרלוונטית אליה יש להתייחס היא התקופה השלישית בלבד, בה התייצב התובע לעבודה במשך 9 חודשים בלבד.

7. עוד הוסיפה הנתבעת, כי בהיות התובע תושב שטחי הרשות הפלסטינית, הרי שהיא פעלה בהתאם להנחיות שירות התעסוקה בפתח תקווה ואף הנפיקה לו תלושי שכר כמתחייב בגין כל חודש בו עבד אצלה.