תנאי מתן רשות ערעור ועיכוב ביצוע – עקרונות; תפקיד בתי הדין בבחינת חוות דעת מקצועיות ובקביעת המשמורת והסדרי השהות

בקשות רשות הערעור נשלחו לידי באת כוח המשיב לתגובה. באת כוח המשיב הגישה את תגובתה לבית הדין ובה הביעה את התנגדותה לכל בקשות רשות הערעור ובסוף התגובה אף ביקשה כי בית הדין הגדול יחייב את המבקשת בהוצאות לדוגמה ובהוצאות שכר טרחת עורך דין.

הבקשות וסדרן

היות שמדובר בריבוי בקשות נערוך סדר בדברים ובתיקים שנפתחו על ידי באת כוח המבקשת.

תיק מס' 1166435/2 נפתח ביום ב' באייר תשע"ט (7.5.19) ועניינו בקשת רשות ערעור על החלטות בית הדין האזורי שניתנו ביום כ"ג בניסן תשע"ט (28.4.19) וביום ל' בניסן תשע"ט (5.5.19).

תיק מס' 1166435/4 נפתח בצמוד לתיק בקשת רשות הערעור הנ"ל ביום ב' באייר תשע"ט (7.5.19) ובו בקשה לעיכוב ביצוע החלטות בית הדין מיום כ"ג בניסן תשע"ט (28.4.19) ומיום ל' בניסן תשע"ט (5.5.19). (בתיק בקשת רשות הערעור אומנם הוזכרה בקשה לעיכוב ביצוע, אך הנוהל מחייב פתיחת תיק מיוחד לעיכוב ביצוע, וזה כאמור נפתח. אציין כי בתיק בקשת רשות הערעור הוסיפה באת כוח המבקשת בבקשה לעיכוב ביצוע גם את החלטת בית הדין האזורי מיום כ"ד באדר ב' בניסן תשע"ט (31.3.19), אשר בעניינה לא הוגשה כלל בקשת רשות ערעור.)

תיק זה של עיכוב ביצוע נסגר עקב החלטתי מיום ג' באייר תשע"ט (8.5.19) שבה נדחתה בקשת עיכוב הביצוע עקב התנהלות בלתי ראויה של באת כוח המבקשת אשר הגישה את הבקשה בעת ובעונה אחת הן לבית הדין האזורי והן לבית הדין הגדול. אומנם באת כוח המבקשת הגיבה על כך במעין חצי התנצלות תוך שהיא מנסה ליתן הסבר אשר, בלשון המעטה, קשה מאוד לקבלו ותלתה את התנהלותה במשלוח בטעות, אך הדברים מורים שלא רק במשלוח עסקינן אלא בפתיחת תיק מיוחד לעיכוב ביצוע בבית הדין הגדול בנוסף על תיק עיכוב ביצוע שנפתח בבית הדין האזורי. הליך זה אינו 'קורה בשגגה', ולפיכך הסבר זה אינו מקובל. גם תליית הדבר בהחלטת בית הדין האזורי – אין בה ממש, שהרי הטענה היא על עצם הגשת הבקשה בשני המקומות בעת בעונה אחת, גם אם כלל לא הייתה מתקבלת כל החלטה של בית הדין האזורי. מוטב היה פשוט לקום ולהתנצל ללא הסברים מלהתנצל בצירוף ניסיון לחפות על האמור בטעמים שונים.

תיק מס' 1166435/6 נפתח ביום כ"ה באייר תשע"ט (30.5.19) ובו בקשת רשות ערעור כנגד החלטת בית הדין האזורי שניתנה ביום כ"ד באייר תשע"ט (29.5.19). עוד 'הודיעה' באת כוח המבקשת כי בדעתה להגיש ערעור על החלטה נוספת שנתן בית הדין האזורי ביום י"ח באייר תשע"ט (23.5.19). לדעת באת כוח המבקשת לגבי החלטה זו זכותה להגיש ערעור בדין ולפיכך זמנה עימה. כבר עתה נאמר כי הבנה זו היא הבנה שגויה וכפי שיבואר להלן גם החלטה זו מיום י"ח באייר תשע"ט (23.5.19) אינה החלטה שאפשר לערער עליה שלא באמצעות הליך של הגשת בקשת רשות ערעור.

תיק מס' 1166435/5 נפתח ביום כ"ד באייר תשע"ט (29.5.19) ועניינו בבקשה לעיכוב ביצוע  החלטת בית הדין האזורי שניתנה ביום כ"ד באייר תשע"ט (29.5.19). בהזמנות זו הכניסה באת כוח המבקשת גם את הבקשה הקודמת של עיכוב ביצוע ההחלטות של בית הדין האזורי מיום כ"ג בניסן תשע"ט (28.4.19) ומיום ל' בניסן תשע"ט (5.5.19), כשהיא מוסיפה גם את ההחלטה של בית הדין האזורי מיום י"ח באייר תשע"ט (23.5.19), שבגינה עדיין לא הגישה באת כוח המבקשת לא בקשת רשות ערעור ולא ערעור, ואת ההחלטה מיום כ"ד באייר תשע"ט (29.5.19). באת כוח המבקשת מזכירה גם בתיק זה כי בדעתה להגיש ערעור על שתי החלטות נוספות של בית הדין האזורי שניתנו ביום י"ח באייר תשע"ט (23.5.19) וביום כ"א באייר תשע"ט (26.5.19). עוד ציינה באת כוח המבקשת כי היא מבקשת עיכוב ביצוע גם כנגד החלטת בית הדין האזורי שחייבה את מרשתה ב'קנס כספי' [למעשה: הוצאות משפט] בסך 15,000 ש"ח.

דיון והכרעה

דינן של בקשות רשות הערעור להידחות ובעקבותיהן בקשות עיכוב הביצוע.

נקדים: כידוע הזכות להגשת ערעור היא רק על פסק דין או החלטה סופיים המסיימים את העניין הנדון בתיק באופן שלא יינתן עוד פסק דין.

וכך מוגדר בתקנות הדיון (תקנה קלב (1)(2)):

(1) כל פסק דין וכל החלטה של בית דין הגומרת את הדיון באופן שלא יינתן עוד פסק דין, ניתנים לערעור לבית הדין הגדול.

(2) על פסק דין זמני או החלטת ביניים אין ערעור אלא לאחר קבלת רשות לערער מבית הדין הגדול.

על פי הקריטריון הנ"ל נוכל לבדוק אם ההחלטות מושאות בקשות רשות הערעור עומדות באמת מידה זו.

עוד נקדים שהחלטה של בית הדין האזורי שניתנה כמענה לבקשת סעד – ודאי שאין בה פסק דין סופי אלא לכל היותר סיוע מעשי למצב נתון. כמו כן, החלטה 'טכנית' לביצוע היא במעמד נחות יותר, ובהחלטות כאלה על דרך הכלל לא תהיה כל התערבות של בית הדין הגדול כל עוד אינן פורצות את גבול הסבירות. ודאי שבית הדין הגדול אינו אמור להתערב כלל בסדרי העבודה של בית הדין האזורי, כגון בהחלטה של בית הדין האזורי אם לקיים דיון או לא לקיים, וכדומה. כל אלו הן בגדר 'אין צריך לומר' כי אינן בזכות הערעור.