תמיר נ' ממיסטבלוב

פסק דין

ענייננו בתביעה כספית לתשלום סך של 31,868 ₪, בגין נזקים שגרמה הנתבעת למושכר ששכרה מאת התובע בו שהתה תקופה של כ-7 שנים.

נטען בתביעה, כי בתום תקופת השכירות עזבה הנתבעת את המושכר, הותירה במקום חפצים וכן נזקים רבים, הן למושכר, הן לצנרת והן לגג המושכר. עוד נטען בתביעה, כי הנתבעת נטשה את המושכר ללא שהודיעה לתובע וללא שתיאמה איתו את דבר עזיבת המושכר.

הנתבעת טענה בהגנתה שאין היא צד להסכם, אינה חתומה עליו, וכי מי שהיה צד להסכם הינו בעלה. בדיון היום ולאחר שהצדדים השמיעו את דבריהם ושמעו הערות ביהמ"ש, ויתרה הנתבעת על טענתה, כי אין היא צד להסכם.

נותר אם כן להכריע בשאלה האם הנתבעת גרמה נזקים למושכר ובאם יהא עליה לפצות את התובע בגין נזק כלשהו שגרמה למושכר.

נטען ע"י התובע, כי הנתבעת גרמה לו נזקים כדלקמן:

א.נזק בגין התקנת דלת כניסה נוספת למושכר בניגוד למוסכם בסך 7,850 ₪.

ב.ביטול צנרת לנקודת חפיפה ברצפה והחזרתה לקדמותה, בסך 678 ₪.

ג.תיקון סדקים ותיקון קירות כתוצאה מתלישת מזגן – 2,890 ₪.

ד.התקנת נקודת שירות נוספת שבוטלה ע"י הנתבעת – סך 970 ₪.

ה.תיקון נזק בגין תלישת צנרת על הגג והשארתה פתוחה – 7,480 ₪.

ו.תשלום עבור כל יום פיגור במסירת המושכר – 9,000 ₪.

ז.תשלום עבור נזק לזכוכית חלון במושכר בסך – 3,000 ₪.

בדיון היום הוברר, כי דמי השכירות שולמו במלואם עד ליום עזיבתה של הנתבעת למושכר, ולמעשה אין בפי התובע דרישה לתשלום פיצוי בגין פיגור במסירת המושכר.

נטען ע"י הנתבעת, ועדותה נתמכת בעדותו של בנה ושל בעלה, כי בעת עזיבת המושכר הודע לתובע דבר העזיבה והתובע אף מסר לבנה של הנתבעת מסמך עליו חתום ובו דרישתו הכספית לתיקונים קלים יחסית: תיקון צנרת וכיור חפיפה, וכן התקנת אסלה בשירותים. המסמך לא הוצג בפני בית-המשפט בטענה שנגנב יחד עם שאר חפציה של הנתבעת שהיו בארנקה.

התובע הכחיש מכל וכל, כי מסר מסמך חתום על ידו אודות התיקונים הנטענים.

לתביעה צורפו תמונות של נזקים שונים וכן הוצגו לעיוני חשבוניות תיקון, אשר נמסרו חזרה לתובע לבקשתו, אודות תיקון בגין עבודות אלומיניום ועבודות נוספות למיניהן, המסתכמים בסך של כ-15,000 ₪ לפני מע"מ.

עפ"י הסכם השכירות, המושכר שימש כסלון ומספרה במשך כל תקופת השכירות. בהסכם השכירות צוין, כי מותר לנתבעת לבצע שינויים והתאמות במושכר לצורך ניהול עסקה, כגון מחיצות, קירות, תקרה אקוסטית, שילוט וכיו"ב. כן הוסכם, כי בעת עזיבת המושכר מתחייבת הנתבעת להחזיר את המצב לקדמותו.

לאחר שבחנתי את הנזקים הנטענים, ובהתחשב בכך שבחלקם הינם בגדר בלאי טבעי, וחלקם אינו כלל באחריותה של הנתבעת, כגון הצנרת על גג המושכר, או הסדקים בקירות, וכן בהתחשב בהשבחה לנכס הכרוכה בביצוע שיפוצים רחבי היקף כפי שהתובע הציג אותם, הנני מעמיד את הפיצוי בגין הנזקים שגרמה הנתבעת למושכר שלא כדין בתום תקופת השכירות ועקב השימוש במושכר, ושאינם בגדר בלאי טבעי, על דרך האומדנה, על סך של 4,000 ₪.

לסכום הנ"ל יתווספו הוצאות משפט בסך 500 ₪.