פס"ד בשתי תביעות במסגרת סכסוך בין אלמנה וילדיה ואמו של הנפטר הנוגעות לזכויות על דירה

עניינן של התובענות המונחות לפניי נוגע לסכסוך בקשר עם זכויות הבעלות בדירה הנמצאת ברח' ... , פתח תקוה, וידועה גם כגוש ... בחלקה .. (להלן – "הדירה").

ואלה הן התביעות המצריכות הכרעה:

תמ"ש 7662-07-18 – תביעה כספית ע"ס של 176,800 ₪, שהגישו אלמנתו וילדיו של י.פ ז"ל (התובעים) נגד אימו (הנתבעת), להשבת דמי השכירות שגבתה האם בגין השכרת הדירה ממועד פטירת המנוח ועד מועד הגשת כתב התביעה (להלן – "התביעה הכספית").

תמ"ש 57385-01-19 – תביעה למתן פסק דין הצהרתי, שהגישה האם (התובעת) נגד האלמנה וילדיה הקטינים (הנתבעים), להצהיר כי בבעלותה מחצית הזכויות בדירה, והיא זכאית לקבלת מלוא דמי השכירות עבור השכרת הדירה (להלן – "התביעה ההצהרתית").

הואיל ושתי התובענות הנ"ל עוררו שאלות דומות של עובדה ומשפט, אוחד הדיון בהן (ר' החלטה מיום 18.4.2019).

לשם הנוחות, בפסק דין זה יכונו התובעים 1-3 בתמ"ש 57385-01-19 והנתבעים 1-3 בתמ"ש 7662-07-18 – "התובעים"; ואילו הנתבעת בתמ"ש 57385-01-19 והתובעת בתמ"ש 7662-07-18 תכונה – "הנתבעת"; זאת מבלי לשנות את נטל הבאת הראיות המוטל על כל אחד מהצדדים בהתאם לעילות והסעדים שעתר להם. בנוסף, ההפניות לתצהיר והמוצגים המוזכרים בפסק דין זה מתייחסים למוצגים שהגישו הצדדים במסגרת תמ"ש 7662-07-18, אלא אם כן צוין מפורשות אחרת. כמו כן, יש עדויות שההפניות אליהן יעשו במקור ולא לתרגום.

תמצית העובדות

1. התובעת 1, פרופ' י.פ (לעיל ולהלן גם – "האלמנה") היא אזרחית גרמניה, אלמנתו של י.פ ז"ל (לעיל ולהלן – "המנוח"), אזרח ישראלי, אשר נפטר ממחלה קשה והלך לבית עולמו בגרמניה ביום 16.2.2014 (התובעת והמנוח להלן יחד – "בני הזוג").

2. התובעת 2, ילידת 17.8.2004, והתובע 3, יליד 14.3.2008 (להלן – "הקטינים"), הם ילדי המנוח ז"ל והתובעת תבדל"א.

3. התובעת והקטינים מתגוררים כיום בעיר XXX בXXX.