פס"ד בתביעה לבירור קשרי משפחה בהתאם לחוק מידע גנטי

 1. עניינו של פסק דין זה הכרעה בתביעה לבירור קשרי משפחה בהתאם לחוק מידע גנטי, תשס"א-2000 (להלן: "חוק מידע גנטי").

2. התובע והנתבעת 2 הם נוצרים אשר נישאו זל"ז בנישואין אזרחיים ביום XXXX ב-XXXX ובחודש XXXX עלו לישראל. יחסי הצדדים עלו על שרטון ונישואיהם הותרו בהסכמה ביום 12.3.24 (ר' תה"ן 34246-02-24). מקשר הנישואין נולדו לנתבעת 2 ולתובע 3 ילדים, ביחס לאחד מהם, XXXXX (להלן: "הקטין") כיום כבן 11 וחצי שנים, הוגשה התביעה שלפני בטענה שקיים חשש שהתובע, שהוא האב הרשום, אינו אביו הביולוגי.

3. על פי גרסת התובע, בתקופה בה נקלטה הנתבעת 2 להיריון עם הקטין, התובע עבד מחוץ לבית והיה חוזר לביתו אחת לחודש ולעיתים אחת לחצי שנה. לדבריו, מעולם לא היה לו חשש שהקטין אינו בנו, עד שהנתבעת 2 הטיחה בפניו שהקטין אינו בנו הביולוגי, מאז מקנן בו החשש ולא מניח את דעתו, על כן הוא עותר לבירור אבהותו בהעדר הסכמה מצד הנתבעת 2.

4. בכתב ההגנה טענה הנתבעת 2, שהתביעה הוגשה בחוסר תום לב ללא כל התחשבות בקטין, בגילו ומצבו שעה שזה עתה עלה לארץ וחווה קשיי התאקלמות, וזאת אף בניגוד להצהרותיו של התובע בפני מוסדות ורשויות לפיהן הקטין הוא בנו והכל במסגרת תהליך קביעת זכאותם לעלייה, לרבות קבלת כספים עבור התא המשפחתי כולל הקטין.

5. הנתבעת 2 הוסיפה וטענה שהצדדים המתינו שנים רבות עד לקבלת זכאותם לעלייה, כל אותן שנים חיו כתא משפחתי אחד, כאשר התובע מעולם לא טען שהקטין אינו בנו, כך שהעיתוי מלמד על מטרה שלא לשאת במזונות. לעמדת הנתבעת 2 התביעה הינה תולדה של יחסיהם אשר עלו על שרטון והיא הכחישה טענת התובע לפיו היא הטיחה בו שהקטין אינו בנו. על פי גרסתה, הקטין אינו מכיר אב אחר ואין מקום לזעזע אותו ולטעת בו ספקות מיותרים, בשים לב לגילו ונוכח המציאות החדשה אליה הוא מסתגל. בנסיבות אלה היא מתנגדת לבירור האבהות וטוענת שהקטין בנו של התובע.

6. ביום 6.12.23 הוגשה עמדת הנתבע 1, הממונה על קשרי משפחה (להלן: "הממונה"). לעמדת הממונה, מאחר והסעד המבוקש הוא בענייני סטאטוס, סעד שיחול כלפי כולי עלמא, אין להסתפק בראיות פחותות מבדיקה גנטית המהווה ראיה מדעית, אובייקטיבית ומכרעת בשאלת האבהות. עוד טענה הממונה, כי עמדה זו נכונה ביתר שאת מקום בו מדובר בבקשה להסרת שם אב רשום, שיש בה כדי להשפיע על טובת הקטין. הממונה הפנה לחזקה שהאב הרשום הינו האב זאת לאור האמור בסעיף 3 לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה – 1965 הקובע כי פריט רישום זה מהווה ראיה לכאורה לנכונות פרטי הרישום, לפיכך כל מחיקה או שינוי שם אב, אפילו קיימת הסכמה בין הצדדים, יעשה רק על סמך בדיקה גנטית ולא על בסיס ראיות פחותות ממנה.

7. לצד האמור, הפנתה הממונה לסעיף 28ד לחוק מידע גנטי הקובע שעל בית המשפט לבחון במקרים כגון זה קיומו של חשש לפגיעה בקטין כתוצאה מהבדיקה ו/או את האפשרות לערוך את הבדיקה בדרך שתצמצם או תמנע את הפגיעה בקטין. לאור האמור עתרה הממונה על עריכת תסקיר עו"ס לסדרי דין אשר יבחן טובת הקטין בעריכת הבדיקה וכן יתאר את המערכת המשפחתית ואת הקשרים המשפחתיים בין כלל בני המשפחה, לרבות בין הקטין ואחיו לבין התובע.

8. ביום 13.12.23 ניתנה על ידי הוראה לעריכת תסקיר עו"ס לסדרי דין בשאלת טובת הקטין בבירור האבהות. בנוסף הוריתי על מינוי אפו' לדין לקטין מטעם הלשכה לסיוע משפטי והגשת עמדה בעניין הסעד המבוקש מתוך ראייה של טובת הקטין.

9. עמדת האפ' לדין עו"ד XXXXX – ביום 17.1.24 הוגשה עמדת האפ' לדין, עוד בטרם הוגש תסקיר לתיק. האפ' לדין נפגש עם ההורים והקטין וציין שחשיפת הקטין לספקות ביחס לאבהות, עלולה לנפץ את האמון של הקטין בדמות האב הנחשבת לבטוחה ביותר בחייו ולערער את היציבות של עולמו.  למרות שקיימת חשיבות בבירור שאלת האבהות, שלדברי האפ' לדין מוטלת בספק במקרה זה לאור דברי האם בפניו שיתכן שהתובע אינו אביו של הקטין, לעמדת האפ' לדין יש לפעול בזהירות תוך שקילת האינטרסים וההשלכות, כאשר בראשם טובת הקטין ואלה מובילים למסקנה שאין מקום לפגוע ביציבות בחיי הקטין, לה הוא זקוק להמשך התפתחותו התקינה.

10. האפ' לדין ציין כי במקרה זה אין חשש לממזרות אולם, חרף זכותו של התובע לבירור האבהות באמצעות הבדיקה, זכות זו נחותה לעומת טובת הקטין והחשש מפני פגיעה בנפשו, בנסיבות בהן עולה הצורך בשמירה על היציבות בחיי הקטין. האפ' לדין הוסיף, כי אל מול זכותו של הקטין לדעת מיהו אביו והאינטרס של הקטין בוודאות ביחס לזהות הגנטית של הוריו משיקולי בריאות, הרי שלא תצמח לקטין תועלת מבירור האבהות. אם ימצא שהתובע אינו אביו, לא ניתן יהיה לברר זהות האב הביולוגי שעה שהוריית הקטין הייתה בXXXXX ומעמדו החברתי עלול להיפגע מעת שיישאר ללא אב רשום. בנוסף נטען שזכויות רכושיות של הקטין עלולות להישלל וקיים גם חשש לפגיעה בקשר בינו לבין אחיו.

11. המסקנה אליה הגיע האפ' לדין היא שאין לבצע את הבדיקה הגנטית וכי הותרת המצב על כנו תשרת את טובת הקטין, נוכח המציאות הקיימת בה הקטין רואה בתובע כאביו וידיעה זו היא חלק מזהותו. האפ' לדין הוסיף שתוצאה ולפיה התובע אינו אביו של הקטין, תפגע ביציבות המשפחתית ותגרום נזק ממשי לעולמו הרגשי והנפשי, בפרט נוכח מציאות חייו הנוכחית. האפ' לדין הדגיש כי למרות שהתובע הצהיר שהוא ישמור על קשר עם הקטין גם אם ימצא שהוא אינו אביו, לא נמצאת כל תועלת, ולו בעיתוי הנוכחי, בבירור האבהות. נהפוך הוא, מעמדו של הקטין עלול להיפגע מנקודת מבט פנים משפחתית וחברתית, אשר יותיר אותו בספק גדול ככל וימצא שהתובע אינו אביו.

12. עמדת שירותי הרווחה – ביום 16.4.24 הוגש לתיק תסקיר מהאגף לשירותים חברתיים בעירית XXXX מאת העו"ס לסדרי דין הגב' XXXX (להלן: "התסקיר", להלן: "העו"ס", לפי העניין). במפגש בין העו"ס לבין הנתבעת 2 שיתפה הנתבעת 2 שהיא נאנסה לפני שהרתה עם הקטין וכשהתברר לה שהיא בהריון, היא שיתפה בכך את התובע, אשר מצידו הבטיח לה שהדבר יישאר ביניהם ושהילד שייוולד יהיה ילדו לכל דבר ועניין.

13. על אף הגילוי בדבר מעשה האונס, התרשמה העו"ס כי בנסיבות העניין, מאחר ומדובר בקטין בן זקונים למשפחה שעלתה לארץ לפני זמן לא רב, קטין המתקשה להסתגל למצב הנוכחי, לעלייה לארץ, לפרידת הוריו, קטין החווה קשיים חברתיים תרבותיים ואי יציבות בקשר עם אביו, הרי שחקר האמת ביחס לאבהותו של התובע עלולה לתלוש את הקטין מהשורשים הידועים והמוכרים וליצור טלטלה בחייו. כן הוסיפה העו"ס וציינה שקיים חשש לפגיעה בקשר בין האחים שכן ספקות התובע מופנים רק ביחס לקטין.

לפיכך, סבורה העו"ס שטובת הקטין ומצבו הרגשי והנפשי אשר עומדים לנגד עיניה, מטים את הכף לעבר דחיית הבקשה לעריכת הבדיקה הגנטית והותרת המצב על כנו על מנת שלא לשמוט את הקרקע מתחת רגליו של הקטין.

14. עמדת ב"כ היועמ"ש במשרד הרווחה – לאור המורכבות שעלתה בתיק זה והחשש לפגיעה בטובת הקטין ככל ותבוצע הבדיקה לבירור האבהות, הועבר ההליך מטיפולה של הממונה לטיפול ב"כ היועמ"ש במשרד הרווחה והוא צורף כצד להליך. ב"כ היועמ"ש הפנה לסעיף 28ד לחוק מידע גנטי תוך שצוין שכתב התביעה אינו מראה צורך ממשי הקשור בטובת הקטין העולה על הפגיעה שעלולה להיגרם לו כתוצאה מהבדיקה והמחיקה האפשרית של שם האב הרשום. בנסיבות אלו נטען שטובת הקטין בהותרת המצב על כנו ואין מקום להמשיך בבירור ההליך לרבות בדרך של ביצוע הבדיקה הגנטית.

15. התובע הודיע לתיק כי למרות עמדת כלל הגורמים כנגד בירור האבהות, הוא עומד על טענותיו. לדבריו לא ידע על האונס והוא נחשף לדברים רק מתסקיר העו"ס. לטענתו מדובר בסיפור כיסוי אשר הומצא על ידי הנתבעת 2 בכדי להסתיר בגידתה בו. לדבריו לאחר העלייה לארץ, כאשר הנתבעת 2 הטיחה בפניו שהקטין אינו בנו היא גם סיפרה לו שהיא יודעת את זהות האיש עימו קיימה יחסים באותה תקופה (ר' תגובות התובע מיום 22.7.24 ומיום 12.5.24).

16. להשלמת התמונה יצוין שהליך זה התברר במאוחד עם תביעה נוספת שהגיש התובע בעניין בתם הקטינה של הצדדים, שהיתה אז כבת XXX שנים לקביעה ולפיה הקטינה תגדל בביתו ובחזקתו (ר' תלה"מ 46783-08-24). בתביעה זו ניתן פסק דין ביום 13.10.24 ולפיו הקטינה תגדל עם אביה, לצד מתן הוראות לקיום מפגשים בינה לבין הנתבעת 2 והקטין במרכז קשר, אחת לשבוע. התסקיר שהוגש בהליך בעניינה של הקטינה, תסקיר מיום 8.10.24 שאף הוא נערך על ידי העו"ס, היה מאוחר לתסקיר בעניין בירור האבהות, משכך הוא שפך אור נוסף על המורכבות המשפחתית וטובת הקטין בבירור האבהות ואתייחס אליו בהמשך.

17. ביום 13.10.24 התקיים דיון במעמד הצדדים, האפ' לדין והעו"ס לסדרי דין. בדיון חזרו הצדדים על עיקרי עמדתם והשיבו לטענות שעלו, הכל כמפורט בפרוטוקול הדיון, מבלי לעמוד על חקירות או הבאת ראיות נוספות. מאחר והתובע לא קיבל המלצתי בעניין דחיית הסעד המבוקש, נדרשתי להכריע בתביעה על סמך החומר שלפני.