החלטה בבקשה למזונות זמניים של שלושה קטינים

לפני בקשה למזונות זמניים שהגישה המבקשת (להלן: "האם" או "המבקשת") כנגד המשיב (להלן: "האב" או "המשיב") למזונות 3 קטינים במסגרת תביעה שהגישה ביום 18.8.26

(תלה"מ 52860-08-26).

הצדדים נישאו ביום 2.5.10 וטרם התגרשו.

לצדדים נולדו 3 קטינים: קטינה (א.), ילידת***, כבת 15 ו-9 חודשים, קטינה ילידת *** כבת 14 וחודש וקטין יליד *** כבן 9 שנים ו-10 חודשים.

לתביעת האם קדמה תביעתו של האב למזונות הילדים אותה הגיש ביום 8.12.25 (בתיק 23063-12-25) כשביום 5.1.26 הגיש כתב תביעה מתוקן, במסגרתו עתר בין השאר כי הצדדים יישאו בהוצאות החינוך והרפואה של הילדים בחלקים שווים, כי מדור הקטינים יובטח באמצעות שהותם בבית המשותף או באמצעות מדור אחר שיירכש במקומו, וכי כל מענק תחילת שנה יועבר לידי האם ומעבר לסכום המענק יישאו ההורים בחלקים שווים.

בכתב ההגנה בתביעה זו טענה האם בין השאר כי הואיל והילדים נמצאים בחזקתה, שוהים עימה ותחת אחריותה רוב הזמן ונוכח הפער הכלכלי בין הצדדים על האב לשאת במזונות הילדים.

המבקשת המציאה ביום 8.9.26, מייל מיום 25.8.26 לפיו המציאה למשיב באמצעות ב"כ את הבקשה וההחלטה מיום 25.8.26 באותו יום. ב"כ המשיב אישרה קבלת המייל ביום 6.9.26. בהחלטה מיום 23.9.26 ניתנה למשיב ארכה להגשת תגובתו עד ליום 5.10.26. עוד נקבע כי ככל ולא תוגש תגובה במועד תינתן החלטה בהעדרה ועל סמך הכתובים. ביום 4.10.26 הגיש האב תגובתו לבקשה למזונות זמניים.

הסדרי השהות

בכתב התביעה המתוקן למזונות ציין האב, כי במועד הגשת כתב התביעה זמני השהות התקיימו מספר פעמים בשבוע בתיאום בינו לבין הקטינים וכי הוא לא רוצה להמשיך לקיים את זמני השהות בתיאום מול הקטינים, לכן הגיש בקשה לקביעת זמני שהות (סעיפים 18-19).

ביום 22.12.25 הגיש האב בקשה לקביעת זמני שהות זמניים.

בהחלטה מיום 6.1.26 נקבעו זמני שהות לאב עם הקטינים בימי ב' ו-ד' מסיום המסגרת החינוכית. עוד נקבע כי ביום ב' תכלול השהות לינה, והאב ישיב את הקטינים למוסדות החינוך למחרת, וביום ד' תהא השהות עד השעה 20:00 עת ישיב האב את הקטינים לבית האם, בנוסף, נקבעו זמני שהות בכל סוף שבוע שני, מיום שישי לאחר תום המסגרת החינוכית ועד מוצאי שבת בשעה 20:00.

באותה החלטה הורה בית המשפט על הזמנת תסקיר ועל מינוי אפוטרופוס לדין. ביום 2.2.26 הגישה האפוטרופא לדין את עמדתה, לפיה יש להורות על הרחבת זמני השהות. לעמדתה, בשלב הנוכחי איסוף הקטינים ע"י האב יהא ישירות ממסגרות החינוך בימי ב' ו-ד', והשבתם תהא למחרת למסגרות החינוך. עוד הוצע, כי בסופי שבוע לסירוגין יילקחו הקטינים ישירות מהמסגרות החינוכיות ביום שישי, וישובו לבית האם שעה לאחר מוצאי שבת.

בהחלטה מיום 7.5.26 הוספה לינה של הקטינים אצל האב גם ביום ד', בכפוף לכך שהאב יסדיר את כל הנדרש בביתו עבור הקטינים, כמפורט בסעיף 53 לעמדת האפוטרופא לדין. עוד נקבע כי, לאחר שהאב יעדכן את האפוטרופא לדין על השלמת הסידור, תקיים האפוטרופא לדין ביקור בית נוסף, ובסיומו יחלו ההסדרים המורחבים ובכלל זה הלינה ביום ד'.

ביום 6.7.26 הוגש תסקיר (להלן: "התסקיר"). בסיכום התסקיר נקבע: "מהשיחות עם הילדים עולה כי הם קשורים לשני הוריהם. יחד עם זאת, קשיים רבים ביישום זמני השהות מצד האב ועולה שאלה בנוגע ליכולתו להתמיד בזמני השהות. האב אינו מודע להשלכות הרגשיות של התנהלותו סביב זמני השהות על הילדים . כמו כן, נכון להיום האב אינו מתמיד בטיפול ביחידה ל*** ואינו מגיע לאחרונה באופן רציף לטיפול."

לפיכך המליצה העו"ס בתסקיר כי זמני השהות יכללו לינה ביום ב', וביום ד' האב יאסוף את הקטינים מהמסגרות החינוכיות וישיבם בשעה 20:00 לבית האם, ובסופי שבוע לסירוגין יתקיימו הסדרי שהות מיום שישי מתום המסגרות החינוכיות ועד מוצאי השבת.

עוד הומלץ כי בהמשך תיבדק אפשרות להרחבה נוספת של זמני השהות, בהתאם להתנהלות האב וכי האב ימשיך ויתמיד בטיפול ביחידה ל*** וכן ימסור *** בהתאם לנהלי היחידה.

ביום 7.7.26 התקיים דיון במעמד הצדדים ובמעמד האפוטרופא לדין (להלן: "הדיון"). בדיון בין השאר עדכנה האפוטרופא לדין כי ערכה ביקור בבית האב ביום 19.5.26 והבית אינו מותאם עדיין לשהיית הילדים, משכך המליצה להותיר את הסדרי השהות בשלב זה ללא לינה ביום ד' (ראה: עמ' 2 פרוטוקול הדיון מיום 7.7.26, שורות 8-28).

לטענת האב בתגובה שהגיש ביום 4.10.26 זמני השהות המתקיימים בפועל כמעט שוויוניים. עוד טען כי הקטינים מתבגרים ועצמאיים, מצויים עמו בקשר יומיומי ופוקדים את ביתו אף בימים שאינם נמנים עם ההסדרים הקבועים, בפרט כאשר האם אינה בבית.

למרות טענה זו של האב מאחר ובשלב זה לא שונו הסדרי השהות שנקבעו בהחלטת בית המשפט מיום 6.1.26 יידרש בית המשפט להסדרים שנקבעו בהחלטה זו כאמור לעיל:

יום ב' עם לינה. יום ד' עד השנה 20:00, ללא לינה. סופ"ש אחת לשבועיים, מתום המסגרת החינוכית ביום שישי ועד למוצאי שבת בשעה 20:00.

חישוב זמני השהות (במהלך 28 יום) מעלה כי הקטינים לנים אצל האב 6 לינות, 4 מהן בימי ב' ו-2 בלילות שישי שבסופי השבוע .

לצידם מתקיימים 6 ימי שהות שאין עמם לינה 4 בימי ד' ו-2 בימי השבת שבסופי השבוע, שבהם שוהים הקטינים עם האב מן הבוקר ועד השעה 20:00.

יצוין כי 2 ימי שהייה ללא לינה, שווים בערכם ליום עם לינה מבחינת הוצאות הקטינים (ראה: עמ"ש מרכז 29755-02-23 צ.י.ב. נ' א.ב [פורסם בנבו] 9.2.24, תלה"מ 32387-07-24 פ' נ' פ' [פורסם בנבו] 21.11.24, תלה"מ 31866-08-23 ר.ה. נ' מ.ל.ה. [פורסם בנבו] 9.2.25).

אשר על כן זמני השהות עם האב הינם 9 לינות מתוך 28, ועם האם - 18 לילות מתוך 28 לילות.

משכך, יחס זמני השהות בשלב זה הינו: לאם – 68%, לאב – 32%.

הכנסות ופוטנציאל השתכרות של הצדדים:

הכנסות האם:

האם עובדת כמזכירה רפואית ב ***. בבקשה טענה כי משתכרת סך של כ-10,000 בממוצע . עוד טענה האם, כי אין לה מקורות הכנסה נוספים, למעט קצבת הנכות המשולמת על ידי המל"ל לצורכי הקטינה א..

לטענת האב בכתב התביעה שהגיש מטעמו שכרה הממוצע של המבקשת הינו 8,000 ₪ נטו לחודש (ראה: סעיף 15 (א) לכתב התביעה בתיק 23063-12-25).

לטענת האב בתגובה לבקשה למזונות זמניים מיום 4.10.26, בהתאם לתלושי השכר שצירפה האם היא משתכרת כ- 11,400 ₪ נטו לחודש.

מעיון בתלושי שכר שצירפה האם להודעה על צירוף מסמכים מיום 23.8.26 לחודשים 6/25 – 6/26 עולה כי היא משתכרת 10,763 ₪  נטו לחודש בממוצע, לאחר ניכויי חובה בלבד.

לאור האמור, אני מעמידה את השתכרותה של האם לצורך חישוב המזונות הזמניים על סכום של 10,763 ₪. לשם הנוחות יעוגל הסכום ל 11,000 ₪.

הכנסות האב:

לטענת האם, האב ניהל במשך שנים עסק משגשג בשם "***" בתחום ניקיון מבנים, פוליש, שיפוץ ותיקון, בנוסף היו לו עיסוקים נוספים כמו מתן הלוואות, ובנוסף מקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי.

עוד טוענת האם כי מלבד קצבת נכות בגובה של 6,500 ₪ לחודש, יש לאב הכנסות ורווחים מעסק בסך של 50,000 ₪ לחודש לפחות (סעיף 13 לבקשה). לטענתה, האב עבד וניהל את העסק עד החודשים האחרונים, כשהעסק רשום על שמה אל מול רשויות המס והבנקים. בחודשים האחרונים, לטענתה, העביר את כל פעילות העסק תחת שמם של אחיו או אמו, וכיום שם העסק הוא "***". עוד טוענת האם, כי חלק מהתשלומים בעסק משולמים במזומן וחלקם בשיקים (ראה: סעיפים 26-36 לכתב התביעה, נספחים א-ב לכתב התביעה).

לתמיכה בטענות האם, צירפה האם לכתב התביעה שהגישה דפי חשבון אשר חלק כוללים יתרות וחלקם כוללים פירוט תנועות. מהדפים עולים הנתונים הבאים:
- בחשבון הפרטי בחודש ***2025 שערוך יתרת העו"ש בש"ח נכון ליום 10/8 עמדה על סך 143,669 (נספח ג, עמ' 25).
- בחשבון העסקי בחודש ***2025 שערוך יתרת העו"ש בש"ח נכון ליום 10/8 עמדה על סך 249,888 ₪ ( נספח ג לכתב התביעה עמ' 26).
- בחשבון הפרטי בחודש ***2025, יתרת הפתיחה עמדה על 144,792 ₪ ויתרת הסגירה על 134,385 ₪ (נספח ג, עמ' 31 ).
 - בנוסף הוצגו דפי חשבון לחודשים ***2025, שאינם מזוהים בבירור – לא לפי החשבון אליו הם מתייחסים ולא לפי תאריכי הימים – עם יתרת פתיחה של 293,064 ₪

(נספח ג, עמ' 29). ויתרות הנעות בין 276,867 ₪ לכ- 364,539 ₪ (נספח ג עמ' 29, 31)
- בחשבון העסקי בחודש ***2025, יתרת הפתיחה עמדה על 261,612 ₪ והיתרה ביום 10.8.25 עמדה על 249,888 ₪ (נספח ג, עמ' 33).

- בחודש ***ב- *** היתרה עמדה על 181,829 ₪ וביום ה- *** עמדה היתרה על 157,210 ₪ (נספח ג' עמ' 34).

בין החודשים*** ל-*** בחשבון הפרטי סך הזיכויים הממוצע לחודש עמד על כ- 48,032 ₪ וסך החיוביים הממוצע לחודש עמד על 25,586 ₪ (ראה: נספח ג, עמ' 35).

בכתב התביעה המתוקן שהגיש האב למזונות מטעמו, טען כי לצדדים עסק של שיפוצים שרשום על שם המבקשת והיה מופעל ידו עד לפני חצי שנה, כיום העסק לטענתו לא פעיל שכן לא עבד כחצי שנה בעקבות מצבו הנפשי לאחר הפרידה, וכי מקבל קצבת נכות יחד עם חלקם של הקטינים בסכום של 6,000 ₪ לחודש

(ראה: סעיפים 13-14, 15 (ב) , 15 (ד) לכתב התביעה בתיק 23063-12-25).

לטענת האב בתגובה לבקשה מיום 4.10.26, הוא זכאי לקצבת נכות בסך של 6,500 ₪, אשר תופחת שעה שהצדדים יתגרשו פורמלית, וכי בנוסף הוא עובד בעבודות מזדמנות תחת עוסק מורשה בשם "***", והכנסתו בחודש מסתכמת בכ-6,000 ₪ לחודש.

לטענתו העסק חדש, נפתח לפני כ-4 חודשים בלבד, וטרם נערך דו"ח לשנת 2026 אותו ימציא לאחר שרו"ח שלו יעביר את הדו"ח העדכני.

עוד טען האב, כי בתקופה שקדמה לפתיחת העסק לא עלה בידו לעבוד במשך חודשים רבים נוכח מצבו הנפשי (ראה: סעיפים 3-4 לתגובה מיום 4.10.26).

יצוין כי לא מצאתי בשלב מקדמי זה ובטרם נתבררו והוכחו טענותיהם הסותרות של הצדדים לעניין הכנסות האב לקבל את גרסת האם לפיה יש להעמיד את הכנסת האב על סך של– 50,000 ₪ לחודש לפחות.

דפי החשבון שצורפו אמנם כוללים פירוט תנועות, אך חלק מהם אינם מזוהים בבירור לא לפי החשבון אליו הם מתייחסים ולא לפי התאריך, אף לא מצאתי כי יש בהם כדי להוכיח הכנסה חודשית שוטפת.

בנסיבות אלה, מצאתי להעמיד בשלב מיקדמי זה את פוטנציאל ההשתכרות של האב על סך של 15,000 ₪ נטו לחודש לפחות, זאת נוכח יתרות הכספים בחשבונות הצדדים, וכן מאחר ולטענת האם בבעלות הצדדים שתי דירות חדשות ושלושה רכבים – כולם ללא משכנתאות וללא הלוואות (ראה: סעיפים 19 ו-20 לכתב התביעה שהגישה האם).

בעניין תלה"מ ‏(‏ראשל"צ‏)‏ 88039-12-25ש. א. ר. נ' ש. ח. א. ר.‏(‏נבו 22.3.2026‏)‏‏, טען אב בעל עסק להכנסה נמוכה בעוד שטבלאות הכנסות ומסגרות אשראי גבוהות העידו על חוסן כלכלי, באותו מקרה בית המשפט קבע פוטנציאל השתכרות של 25,000 ₪. במקרה דנן, הראיות בשלב מקדמי זה פחות מבוססות – חלק מדפי החשבון אינם מזוהים בבירור – ועל כן מצאתי להעמיד את פוטנציאל ההשתכרות של האב בשלב זה על סך של 15,000 ₪.

סך הכנסות האב ופוטנציאל השתכרותו לצורך חישוב המזונות הזמניים: 6,500 ₪ (קצבת נכות) + 15,000 ₪ = 21,500 ₪ לחודש.

מדור:

האם מתגוררת בדירה המשותפת של הצדדים, ללא משכנתא. לטענתה היא נושאת בהוצאות החזקת הבית בסך 2,500 ₪ לחודש. לטענת האב בכתב התביעה שהגיש מטעמו מתגורר בשכירות. אולם לא צורף חוזה שכירות עדכני אלא לחודשים 1.1.16- 1.1.17 (ראה: נספח ד לתביעה בתיק 23063-12-25)) ממנו עולה כי שכר הדירה ששולם ע"י האב בשנת 2017 עמד על סך של 4,000 ₪ לחודש.

משמתגוררת האם עם הקטינים בדירה המשותפת של הצדדים עליה לא רובצת משכנתא לא מצאתי לחייב האב בשלב זה בחלקם של הקטינים במדור.

צרכי הקטינים:

האם, מעריכה בבקשתה את צרכי שלושת הקטינים בסך 8,600 ₪ לחודש (2,500 ₪ לכל אחד). עוד מציינת האם, כי לשלושת הקטינים קשיים וצרכים מיוחדים. הקטינה א. זכאית לקצבת נכות בסך 3,820 ₪ לחודש (נספח ז לכתב התביעה). לטענת האם, היא הנושאת בנטל הטיפול בקטינים, וכי מעורבות האב הייתה ועודנה דלה ומצומצמת ביותר.

לטענת האב בתגובה לבקשה מיום 4.10.26, פירוט הצרכים מנופח ואינו נתמך באסמכתאות. עוד טוען כי רק הוצאותיה של האם עומדות על כ- 9,000 ₪ לחודש, סכום שאינו מתיישב עם טענה למצוקה כלכלית, וכי צורפו אבחונים פסיכודיאגנוסטיים ומסמכים רפואיים להוכחת הוצאות חריגות שמעולם לא נדרשו ממנו, ומכאן שאין דחיפות אמיתית בבקשה, שהוגשה לטענתו כמשקל נגד לתביעתו שלו. כמו כן לטענתו הקטינה א. זכאית לקצבה חודשית בסכום של 3,820 ₪ המשולמת לחשבון האם בלבד.

האב הציע בתגובתו לשאת בצרכי הילדים בסך של 800 ₪ לחודש לכל אחד מהם, עת אינם שוהים עמו וכי יתר ההוצאות הרפואיות והחינוכיות החריגות צריכות להיות משולמות בחלוקה שווה בין הצדדים לאחר מיצוי ההנחות, הקצבאות, הסבסודים וההחזרים מקופת החולים והביטוחים.

ברמ"ש 59188-10-18 נ. נ' נ. (פורסם בנבו, 25.10.18), נקבע ע"י כב' הש' ויצמן כי "...מאז שניתנה הלכת 919/15 אין מקום לחלק בין צרכים הכרחיים לאלו שאינם הכרחיים ויש לאמוד את הצרכים בכללותם. עוד יש לציין כי צרכיו של קטין המתגורר בשני בתים עולים על צרכיו של קטין המתגורר בבית אחד נוכח הכפילויות הנדרשות מטבעם של דברים בחלק מהוצאותיו, להערכתי ומבלי לקבוע מסמרות בדבר ראוי שהערכה זו תעלה, למצער, על סך של 2,250 ₪ לחודש לקטין".

נוכח גילם של הקטינים (מעל גיל 6), חל בעניינם בע"מ 919/15, פלוני נ' פלונית, פורסם בנבו, (19.7.17), ולפיו חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות, ובהתאם לחלוקת הסדרי השהות בפועל.

קצבת הנכות לה זכאית הקטינה א. אשר לטענת האם מופקדת לחשבונם המשותף של הצדדים (ולא תקוזז מסכום המזונות שנפסק עבורה), תמשיך להיות מופקדת אליו. עם סגירת חשבון זה תופקד הקצבה לחשבון נפרד על שמה של האם (לטובת הקטינה) לכיסוי צרכיה המיוחדים הרפואיים והחינוכיים של הקטינה אשר יכוסו כולם מחשבון זה.

ככל והקצבה לא תספיק לכיסוי צרכים אלו , יישאו ההורים ביתרתם בחלקים שווים.

לאור כל האמור לאחר עיון במכלול החומר, ונוכח הכנסותיהם הנטענות של הצדדים, והסדרי השהות המתקיימים בשלב זה, בשים לב לקצבת הנכות עבור הקטינה א. המתקבלת לחשבון האם, ישלם האב למזונותיהם הזמניים של כל אחד מהקטינים סכום של 1,000 בחודש ובסה"כ 3,000 ₪ לחודש לשלושתם יחד.

יובהר כי רכיב המזונות כולל בחובו גם את חלקם של הקטינים בהוצאות אחזקת המדור (חשמל, מים, ארנונה, גז וכד') (ראה לעניין זה רמ"ש (מרכז) 78829-12-24 נ.ל. נ' ת.ל. (פורסם בנבו, 19.1.25).

1. תוקף החיוב ממועד הגשת התביעה – 18.8.26.

2. הפרשים שנוצרו ממועד החיוב ועד היום ישולמו ב- 4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים יחד עם תשלום המזונות השוטף בניכוי סכומים שהאב שילם לידי האם (ככל ושילם) לאחר מועד זה.

3. התשלומים יבוצעו ביום ה- 10 לכל חודש עבור כל חודש מראש ויהיו צמודים למדד חודש 8/26 , יעודכנו כל 3 חודשים ללא הפרשים למפרע. תשלום ראשון בצירוף ההפרשים ישולם ביום 10.10.26.

4. קצבת המל"ל של הקטינים תתווסף לדמי המזונות ותשולם לידי האם.

5. באשר לקצבת הנכות שמקבלה הקטינה מהמל"ל יחול האמור בסעיף 29 לעיל.

6. בנוסף לדמי המזונות האמורים לעיל ישתתף האב במחצית ההוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים (בת ה14 ובן ה- 9 ו- 10 חודשים) שאינן מכוסות ע"י הביטוח הרפואי ו/או הביטוח הרפואי המשלים בו מבוטחים הקטינים.

7. בנוסף יישא האב במחצית הוצאות חינוך הקטינים (בת ה14 ובן ה- 9 ו- 10 חודשים) בביה"ס: אגרות רישום, סל תרבות וטיולים, תשלומי וועד, רכישת ספרים ומחברות, תלבושת אחידה, בניכוי מענק החינוך שתקבל האם (אם תקבל) מהמל"ל בתחילת השנה ובכפוף להצגת קבלות בפניו.

8. כל הוצאה רפואית חריגה תשולם על ידי ההורים בחלקים שווים, לאחר קבלת הוראה רפואית המאשרת את נחיצותה ולאחר שניתנה לכל הורה אפשרות לבדוק את ההוראה הרפואית שניתנה, נחיצותה ועלותה.

   במקרה של מחלוקת בין ההורים לעניין נחיצות ההוצאה הרפואית החריגה, יכריע   בעניין רופא מומחה בתחום בו נדרשת ההוצאה הרפואית החריגה.

    

התיקים נקבעים לדיון ליום 15.11.26 שעה: 12:00 בבית המשפט לענייני משפחה ברחוב גיסין 53 בפתח תקווה.

ההחלטה ניתנת לפרסום תוך השמטת פרטים מזהים.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשפ"ז, 06 אוקטובר 2026, בהעדר הצדדים.