תובענה לפסק דין הצהרתי בעלות בדירה - שיקולי מדיניות - סתירת מרשם ובוררות

בפניי תובענה לפסק דין הצהרתי במסגרתה עתר התובע לקבוע את בעלותו בדירה מספר -- ברחוב ----חולון, הידועה גם חלקה ---, תת חלקה – בגוש --- (להלן: "הדירה") .

עוד עתר התובע ליתן צו המורה לרשם המקרקעין להעביר את רישום הבעלות בדירה על שמו ולהורות על מחיקת הערת אזהרה הרשומה על הדירה לטובת מר מ.פ.

בנוסף עתר התובע להורות על פינוי הנתבע מהדירה ולחייב הנתבע להעביר אליו שכר דירה מהשכרת הדירה וע"ס  3,100 ₪ לחודש וזאת החל מחודש ינואר 2011 ועד לפינוי הדירה בפועל.

טענות התובע

1. א. הצדדים לפרשה זו הינם אחים; במהלך השנים הקימו האחים – מ.פ,

א.פ וא.פ, הוא התובע, עסק משותף של משאיות ובהמשך היו שותפים במסעדת "---" ביפו עם אח נוסף בשם ש..

ב.         בשנת 1988 פרץ סכסוך בין האחים השותפים אשר הביא לקרע שלא היה בר איחוי.

האחים השותפים הסכימו להעביר הסכסוך להליך בוררות והם מינו  כבורר יחיד לכל המחלוקות ביניהם  את עו"ד אלון גלרט (להלן: "הבורר"). לבורר ניתנו  סמכויות רחבות מאוד ובלעדיות לפסוק בכל הנושאים הקשורים לשותפות תוך שהוסכם כי הבורר לא יהיה כפוף לדין המהותי ויהיה פטור מלנמק את קביעותיו.

ג.          הצדדים פרשו טענותיהם בפני הבורר ולאחר כשבע שנות עבודה, עיון במאות מסמכים, בחינת עדויות רבות אשר הובאו בפני הבורר וקיום ישיבות בוררות רבות  - ניתן פסק דין של הבורר ביום  31.08.1999  (נספח א' לכתב התביעה; להלן: "פסק הבורר" ו/או "פסק הבוררות").

בפסק הבורר קבע זה  כי הצדדים רכשו במהלך השנים נכסים שונים ומרביתם נרשמו על שם בני משפחה שונים ולא דווקא על שם השותפים וזאת מטעמים שונים.

כן קבע הבורר בסעיף 49 לפסק הבורר כי הדירה נשוא הסכסוך  נרשמה על שם הנתבע אך היא שייכת לחלקיו של התובע בשותפות.

פסק הבורר הובא בפני כב' השופטת ה. גרסטל בביהמ"ש המחוזי תל אביב ואושר בפסק דין מיום  17.05.2000 (ה"פ 360/00).