החלטה בבקשה לביטול מזונות אישה

החלטה בבקשה "לביטול מזונות אישה ומזונות אישה רטרואקטיביים".

1. ביום 30.6.25 ניתנה החלטתי בבקשת המשיבה לפסיקת מזונות זמניים ולפיה המבקש יוסיף לשאת בהוצאות בהן נשא עד להגשת הבקשה (לרבות משכנתא, מדור והוצאות חריגות). בנוסף חויב לשאת ב 5,000 ₪ עבור מזונות האישה; 2,000 ₪ עבור מזונות הקטינה; ו – 2,500 ₪ עבור מזונות הקטין. בנוסף לאלה חויב המשיב לשאת במלוא ההוצאות החריגות.

    

2. ביום 20.10.25 דחיתי את בקשת המבקש לעיון מחדש בהחלטתי, וביום 3.11.25 הגיש המבקש בקשה נוספת "לביטול מזונות אישה". לאחר הגשת תגובת המשיבה קבעתי ביום 4.12.25 כי הבקשה תידון במעמד הצדדים ביום 5.1.26. ואכן במעמד הצדדים, לאחר דין ודברים הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן, בין היתר, המבקש יוסיף לשאת במזונות הקטינים בהתאם להחלטה. ביחס למזונות האישה הוסכם כי המבקש יוסיף לשלמם, ואולם "תישמר לו הטענה לביטולם באופן רטרואקטיבי, לרבות קיזוז בגין חלקה של האישה בפן הרכושי". ההסכמות קבלו תוקף של החלטה.

    

3. ביום 29.6.2026 הגיש המבקשת את בקשתו הנוכחית, ואלה נימוקיה:

    

   ביום 24.6.26 הצדדים התגרשו ולפיכך פקעה זכותה של המשיבה למזונות אישה ובשלה העת לחדול מ"הדימום הכלכלי" שנגזר עליו כלשונו. לדבריו הוא מצוי "במצב של חוסר אויר כלכלי של ממש וקריסה תהומית", שעה שנושא במזונות זמניים בסך כולל של 9,500 ₪, במשכנתא בסך 11,500 ובהוצאות מדור והוצאות חריגות בשיעור 10,000 ₪ נוספים. במצב דברים זה "נקלע לחובות כבדים" לדבריו. בארבעת החודשים האחרונים החזרי המשכנתא לא כובדו והצמיחו חוב בשיעור כ – 41,000 ₪. בעוד מצוקתו הכלכלית "מוכחת" לדבריו, המשיבה חיה חיי רווחה.

    

   הוא מוסיף כי בשנת 2025 הכנסתו פחתה משמעותית "לאור תאונת עבודה של מנהל העבודה שיצא לחופשת מחלה ממושכת ובעקבות כך הופסקה עבודתו דבר שפגע מאוד בהכנסותיו של המבקש". מנגד, לדבריו, המשיבה מנהלת עסק מצליח ללא תשלום דמי שימוש, נוהגת ברכב יוקרה, צוברת כספים ומתעשרת על גבו, תוך שהיא מסתירה את הכנסתה האמיתית. לדבריו, מתוך "אסמכתאות" שצירף, הכנסתו היא 20,900 ₪ נטו בחודש בלבד. מטעמים אלה, ומשום "הבגידות שהוכחו ע"י חוקר" מבוקש לבטל את מזונות האישה באופן רטרואקטיבי.

    

4. לטענת המשיבה הגשת הבקשה נגועה בחוסר ניקיון כפיים. המבקש עשה דין לעצמו וחדל מתשלום החזרי המשכנתא וביטל את הוראת הקבע, והן חדל לשאת בחשבונות החשמל והוצאות מדור אחרות. פניית ב"כ המשיבה לב"כ המבקש בהקשר לתשלום המשכנתא והוצאות המדור הושבו ריקם. בעוד המבקש טוען לקריסה כלכלית הוא מנהל חיי ראווה – מתגורר בפנטהאוז עם זוגתו הנוכחית, מקיים אירועים בביתו, ערך חגיגת בר מצווה ראוותנית לבנו הבכור, רוכש תכשיטים ונכון למועד הגשת התגובה שוהה בחופשה עם זוגתו. המשיבה מפנה עוד לפסק דינו של בית הדין הרבני בתביעתה לכתובה, המקבל את תביעתה ומחייב את המבקש בתשלום כתובה בסך 360,000 ₪ תוך קביעות עובדתיות שונות אודותיו.

    

5. לגופו של עניין, המשיבה אינה קוראת תיגר על המצב המשפטי החל לאחר סידור הגט, אך מתנגדת בנחרצות לביטול מזונות האישה באופן רטרואקטיבי. לדבריה יש בכך משום מחיקה בדיעבד של החיוב במזונות שניתן כדין ובסמכות. לא ניתן לפעול במסלול דיוני "עוקף" ולבטל בדיעבד חיוב שנצרך ואף נותב בפועל לטובת צרכי הילדים. כספיי מזונות האישה נצרכו ולא נשמרו על ידה. אין בסיס חוקי לבקשת המבקש ועצם העלאת דרישתו בנסיבות אלה מהווה חוסר תום לב.

    

    

   דיון והכרעה

    

6. המשיבה אינה כופרת בשינוי המצב המשפטי ביחס למזונות האישה בעקבות גירושי הצדדים. המבקש חב במזונות המשיבה מתוקף דינו האישי, הוא הדין העברי. ככלל, חובת הבעל לזון את אשתו כפופה לנישואי הצדדים והיא מוסרת מעל כתפיו לאחר סידור הגט (ר' בע"מ 3151/14 פלונית נ' פלוני, מיום 5.11.15, ס' 31 לפסק הדין). המחלוקת בענייננו היא ביחס לדרישת המבקש לביטול רטרואקטיבי של מזונות האישה, אלא שהמבקש מילא פיו מים.

    

7. הבקשה אינה נושאת אף לא נימוק אחד לדרישת המבקש – דרישה מרחיקת לכת לכל הדעות. המבקש חויב במזונות אישה כדין, בהחלטות מנומקות וחלוטות. ביטול רטרואקטיבי של חיוב זה יאיין את החיוב ויעקרו מתוכן. רק נימוקים כבדי משקל יצדיקו מתן סעד קיצוני כמבוקש, בעוד הבקשה אינה נושאת כל נימוק שהוא. העובדה שהוסכם בין הצדדים כי תישמר למבקש הזכות לטעון לביטול מזונות האישה באופן רטרואקטיבי, אינה פוטרת את המבקש מהעמדת נימוקים לבקשתו.

    

8. אני מוצאת שחיוב המשיבה לשלוח יד לכיסה ולהשיב למבקש את הסכומים ששולמו לה בגין מזונות אישה, ישית על המשיבה חיוב כבד מנשוא. אף יהיה בכך לבטל הלכה למעשה את החלטת בית המשפט למפרע. מעשה זה שמור למקרים קיצוניים וחריגים. המבקש רחוק מלעמוד ברף השכנוע עבור סעד כגון זה, ולמעשה לא העמיד בפניי בית המשפט אף לא טיעון אחד.

    

9. למען הסר ספק ושלמות ההחלטה אציין שלא נעלמו מעיני טענות המבקש בנוגע למצבו הכלכלי הנוכחי. המבקש מעלה מצג של קריסה רבתי בשלל תיאורים, אך מלוא טענותיו בהקשר זה נטענו בעלמא. תחת ידי המבקש שלל סימוכין שידגימו קריסה כלכלית ו"חובות כבדים", אלא שהמבקש נמנע מגילוי כלשהו לגבי חוסנו הכללי או מצבו הכלכלי הנטען, וחרף טענותיו כבדות המשקל לא צירף דפי חשבון, מצב יתרות, פירוט חיובי אשראי, או כל מסמך כלכלי אחר. המבקש הסתפק בצירוף מסמך בודד המוכתר "דו"ח רווח והפסד" לשנת 2025, וזאת ביחס לאחת מחברותיו, אחת מתוך ארבע חברות. ממסמך זה גוזר המבקש הכנסה בסך 20,900 ₪ לכאורה, בעוד שהמסמך רחוק מלשקף את מצבו הכלכלי או להצביע על ירידה בהכנסות.

    

10. מחדל זה אינו זר למבקש, שנהג בדיוק כך בבקשתו לעיון חוזר בעניין המזונות. מפאת חשיבות הדברים אביא מתוך החלטתי מיום 20.10.25 (ס' 11-9):

     

    "[...] המבקש נמנע מצירוף דפי חשבון מחשבונותיו או פירוט חיובי אשראי, או כל נתון כלכלי אחר לגביו, ונהג כאילו התאגידים בבעלותו הם בעלי הדין בענייננו. לא זו בלבד אלא שהכתיר את בקשתו כ'בהולה ביותר', מבלי שהציג תחילת בדל ראיה לדוחק כלכלי כלשהו. וכאמור, לא התאגידים הם בעלי הדין הרלוונטיים, ודין הלוואה שנטל תאגיד אינו כדין הלוואה אישית שנטל המבקש, והדברים ברורים.

     

    ועוד – האמור לעיל מקבל משנה תוקף בענייננו מקום בו המבקש הוא המוציא והמביא בתאגידים, הוא הקובע את שיעור שכרו מהם והוא ששולט בהוצאותיהם. לא נטען אחרת. נסיבות אלה מניחות על כתפי המבקש נטל שכנוע מוגבר ביחס לשיעור שכרו וחוסנו הכלכלי. גם טענות המבקש לגופן אינן נטולות מקשיים. עיון בדו"חות שצירף ביחס לחברה מלמד שבשנת 2024 הרווח הגולמי לחברת "[...]" היה כ – 622,000 ₪ וכמעט מחצית ממנו (כ – 257,000 ₪) שימש לשכר עבודה. הדו"ח לחודשים 7-1 2025 מלמד על רווח גולמי של כ – 341,000 ₪, מתוכם כ – 144,000 ₪ שולמו עבור לשכר. המבקש שולט אפוא בהיקף שכרו, וזה מהווה לכאורה נתח ניכר מרווחי החברה (תוך ההנחה כי המבקש הוא מקבל השכר היחיד בחברה). במילים אחרות, המבקש נוטל לידיו את רווחי החברה לאחר שנטל ממנה גם שכר, ולא חלף שכר.

     

    מכאן עוד שאין בסיס לטענה כי שכרו החודשי הצפוי לשנת 2025 הוא 12,000 ₪ בלבד. המבקש אפוא גילה טפח אך הסתיר טפחיים; התייחס לרווחי החברות אך השמיט כל מידע על הכנסותיו מהתאגידים, ככל שאלה הם התאגידים היחידים בבעלותו, או על הכנסות ממקורות אחרים".

     

11. קביעה זו יפה היא אף למצב הדברים בענייננו, ואף בלשון המעטה הואיל והמבקש לא ראה בבקשתו דנן הזדמנות להעמיד את הדברים על דיוקם ולהעמיד בפניי בית המשפט תמונה נאמנה של מצבו ובזיקה לאמור בהחלטתי דלעיל.

     

12. לבסוף אציין שהמבקש קשר בין בקשתו דנן לבין "הבגידות שהוכחו על ידי דו"ח חוקר". הדברים אינם רלוונטיים לענייננו בנסיבות העניין, ואף על פי כן המבקש מצא לנכון להעלותם. עיינתי בהחלטתו של בית הדין הרבני מיום 9.7.26 שצורפה לתגובת המשיבה. אסתפק בכך שאומר שטענת המבקש רחוקה מלהלום ולשקף את מצב הדברים כפי עולה מהחלטת בית הדין, ומוטב היה להימנע מהתייחסות לסוגייה שממילא אינה רלוונטית לענייננו.

     

13. על בסיס האמור אני מורה כדלקמן:

     

    1. בשים לב ליום גירושי הצדדים, 24.6.26, המבקש אינו חב במזונות הזמניים עבור האישה החל מחודש 7/2026 (כולל).

        

    2. הבקשה לביטול מזונות האישה למפרע – נדחית.

        

    3. בנסיבות העניין, ככל ששולמו מזונות עבור חודשים יולי-אוגוסט, המשיבה אינה חבה בהשבתם.

        

    4. אין צו להוצאות.

        

       ההחלטה מותרת לפרסום בכפוף להשמטת פרטים מזהים ותיקוני הגהה.

        

       המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

        

       ניתנה היום, כ"א אב תשפ"ו, 04 אוגוסט 2026, בהעדר הצדדים.