פס"ד בתביעה רכושית של אישה נגד בן זוגה לשעבר

 פתח דבר:

1. הצדדים בענייננו לא נשואים ולהם 4 ילדים משותפים, כדלהלן:

   א' ס', יליד x/x/2009

   א' ס', ילידת x/x/2010

   א' ס', יליד x/x/2014

   א' ס', יליד x/x/2016

2. בין הצדדים שתי מחלוקות עיקריות, הראשונה המועד בו החלו לנהל קשר זוגי של ידועים בציבור והשנייה האופן בו התנהלה המערכת הרכושית ביניהם – מערכת של שיתוף או של הפרדה.

   התנהלות הצדדים בהליך המשפטי:

3. לא ניתן לפתוח את פסק הדין מבלי לתאר את התנהלות הצדדים במהלך ההליכים, במיוחד בדיונים עצמם, ובעיקר את התנהלות הנתבע. התפרצויות, צעקות, גינויים, מילים לא מכבדות וכיוצ"ב, אפיינו את הדיונים חזור ושנה, וכל ניסיון של בית המשפט לעצור התנהלות זו לא צלח.

4. דיון ההוכחות הגיע הנתבע ללא ייצוג וטען כי אין לו מה לחקור את התובעת כי היא שקרנית (כך במילותיו). לאחר שבית המשפט הבהיר לנתבע משמעות בחירתו שלא לחקור את התובעת מחד תוך המשך ההליך מאידך, ביקש לחקור ועשה זאת בכוחות עצמו.

5. לא ניתן לתאר במילים את אופי החקירה, ואין בכך בכדי להלין על חוסר מקצועיותו של הנתבע, שאינו איש מקצוע ואין מצופה ממנו להציג חקירה מקצועית. יחד עם זאת מצופה מכל אדם, גם כבעל דין לנהוג בנימוס, לכבד את כללי בית המשפט, את הנוכחים באולם וכך גם את הנחקר. סגנון הדיבור, הצעקות, חוסר ההקשבה, לרבות לבקשות או הוראות בית המשפט, לא רק שלא כיבדו כללי נימוס וכבוד בסיסיים בין בני אדם, הם אף הקשו על החקירה עצמה וכך גם על תמלול דברי הצדדים והוכחה לכך ניתן ללמוד מקריאת תמלול הדיון, שמספר רב של פעמים נרשם בו "לא ברור". אף בא כוחה של התובעת, אשר נהג במקצועיות, באדיבות ובסבלנות, התקשה, על אף שניסה, לסייע.

   אמינות בעלי הדין:

6. כפי שלא ניתן לפתוח את פסק הדין מבלי לתאר את התנהלותם החריגה של הצדדים, לא ניתן שלא להקדים ולציין כי אף לא אחד מהצדדים "הצטיין" באמינות. הצדדים שניהם זגזגו בין הגרסאות, בין אלו שנכתבו בכתבי הטענות לבין אלה שנטענו על ידם בעל פה במהלך החקירה. לא זו אף זו, גרסאות סותרות עלו, על ידי שני הצדדים, בחקירה עצמה, ויותר מפעם אחת.