החלטה בתביעה רכושית לצורך איזון משאבים בין בני זוג לשעבר

המדובר בתובענה רכושית במסגרתה יקבע מועד הקרע לצורך איזון משאבים והאם הבית במושב XXX משותף לצדדים או האם יש לאזן את שוויו במסגרת איזון המשאבים ביניהם.

הרקע הצריך לעניין:

1. הצדדים נישאו זל"ז בשנת 1987 (אף אחד מהם לא ציין את יום הנישואין המדויק) ומנישואיהם נולד להם ילד אחד בשנת 1988 (בגיר). אלו הם נישואין ראשונים לתובעת ונישואין שניים לנתבע כאשר מנישואיו הראשונים יש לו שלושה ילדים נוספים (כולם בגירים).

    

2. אמנם התביעה היא לאיזון משאבים כולל ואולם במרכז הדיון עומד מגרש במושב השיתופי XXX (להלן: "המושב" או "האגודה") , ברח' XXX שלאחר השלמת תהליך רישום מכח שיוך בתים ידוע ברשות מקרקעי ישראל כגוש XXX חלקה X תת חלקה X (ולהלן: "המגרש") שהזכויות בו רשומות על שם הנתבע בשלמות. במגרש בנוי בית מגורים (ולהלן: "הבית") בו מתגורר הנתבע כבר משנת 1973 (ושנותר בידיו לאחר שהתגרש מרעייתו הראשונה). מעת נישואיהם מתגוררים הצדדים בבית.

    

3. הגם שהצדדים אינם תמימי דעים בשאלת הסיבה לכך, הרי שאינם חלוקים שהתובעת מעולם לא ניסתה להתקבל כחברת אגודה ואינה נמנית על חברי האגודה. לפיכך, גם לאחר הנישואין המשיכה לעבוד התובעת בXXX (עד לפרישתה לגמלאות בשנת 2008) וקיבלה לידיה את הכנסתה (שלא הועברה לידי האגודה כמו במקרה של הכנסת חברי אגודה). לפני הליך השיוך נשאה האגודה בהוצאות החינוך והמדור של חבריה. כיוון שהתובעת איננה חברת אגודה נדרש הנתבע לשאת בהשתתפות החזקת בן הצדדים (כשהיה קטין) ואף בתשלום שכר דירה בגין מגוריה של התובעת בבית.

4. בשנת 1992 רכשו הצדדים דירת מגורים ברח' XXX בירושלים, הידועה כגוש XXX חלקה X תת חלקה X שנרשמה של שם שניהם בחלקים שווים (להלן: "הדירה בירושלים"). עד שנת 2014 קיבלה התובעת לידיה את ההכנסות מדמי השכירות ופרעה את תשלום המשכנתא שרבצה על הדירה. בשנת 2014, ולאחר שהוטל עיקול על חשבון הבנק של הנתבע בעקבות חוב שנצבר בגין אי פירעון תשלום ארנונה ולאחר שהסתבר שמצב הדירה מחייב שיפוץ לצורך המשך השכרתה, פרעה התובעת את החוב, הנתבע דאג לשפץ את הדירה ולהשכירה ומאז הוא מקבל לידיו את דמי השכירות.

    

5. בעקבות סכסוך בין הנתבע לבין האגודה בשנת 1994 הושעתה חברות הנתבע באגודה והוא החל להתפרנס מעבודה כנהג הסעות ברכב שנרכש לצורך כך (להלן: "הרכב"). במהלך תקופה זו נדרש גם הנתבע לשלם שכר דירה למושב (בסך של 250$; סעיף 4(ה) להסכם מיום 21.8.94, צורף כנספח 4 לתצהיר התובעת). בין הנתבע לבין האגודה התקיימו הליכי בוררות ובשנת 2003 חזר הנתבע לחברות פעילה באגודה. הליך הבוררות הסתיים בפסק דין מיום 6.1.16 במסגרתו פוצה הנתבע בסך של 100,000 ₪ (נספח נבש 22 לתצהיר הנתבע).