תלה"מ 15950-06-22 האב נ' האם

לפניי תביעה כספית בסך 88,698 ₪ שהגיש האב כנגד האם, להשבת דמי מזונות ששולמו לטענתו החל מחודש אוקטובר 2017 ועד לחודש מאי 2020. לטענת האב, בתם המשותפת של הצדדים התגוררה בביתו במהלך תקופה זו.

רקע כללי

הצדדים נישאו בשנת 2002 ומנישואיהם נולדה בתם א', ילידת 0.0.2004 (להלן: "א'" או "הבת").

בשנת 2007 הצדדים התגרשו וחתמו על הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין (ראו: פסק דין מיום 27.11.07 שניתן על ידי כב' השופטת א' שטיין, תמ"ש 392530/07, להלן: "ההסכם" או "פסק הדין").

במסגרת ההסכם נקבע, כי הבת תישאר במשמורת האם עד הגיעה לגיל 18 שנים (ראו: סעיף 3 להסכם).

כמו כן נקבע בהסכם, כי האב ישלם לידי האם עבור מזונות הבת סך של 2,000 ₪ לחודש, וזאת כל עוד הבת "בחזקתה וברשותה" של האם. עוד נקבע, כי האב יישא בתשלום מחצית מהוצאות החינוך והרפואה של הבת (ראו: סעיפים 6-8 להסכם).

נוסף על כך נקבע בהסכם, כי האב יפתח תכנית חיסכון על שם הבת ויפקיד בה סך של 300 ₪ בכל חודש, וזאת עד הגיע הבת לגיל 18 שנים (ראו: סעיף 11 להסכם).