תל יוסף נ' ניסים ואח'

החלטה

לפני התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד.

ב"כ התובע ויתר על חקירת המצהיר ועל כן החלטתי ניתנת על סמך הבקשה שהגיש הנתבע בתיק וסיכומי הצדדים בפני.

הרקע העובדתי וטענות הצדדים:

1.תיק הוצל"פ מס' 0905067087 נפתח ביום 21/7/08 לביצוע שיקים נגד הנתבע וחייב נוסף שהינו דודו מר יואב ניסים.

2.לנתבע בוצעה מסירת אזהרה ביום 6/8/08.

3.הנתבע הגיש התנגדות ובקשה להארכת מועד ביום 29/3/09 .

4.לטענת הנתבע ההתנגדות הוגשה באיחור מהסיבה שדודו שהינו החייב מס' 1 בתיק ההוצל"פ הבטיח לו שהעניין בטיפול אצל עורך דין,מה שהתברר כלא נכון אלא רק לגבי העסק עצמו.

5. לגופו של ענין טוען הנתבע כי אינו חתום על השטרות אלא דודו החייב מס' 1.

הנתבע הינו מורשה חתימה בחשבון , הדוד שלו חתם לו על יפוי כוח לצורך הפקדת ומשיכת כספים בלבד ועל כן אינו חייב על פי השטר.

6.ב"כ התובע מבקשת לדחות הבקשה להארכת מועד,הנתבע אינו מצביע על טעם מיוחד באיחור במועד ,החייב ידע על ההליכים עת קיבל האזהרה ובעת שננקטו נגדו הליכים אך לא פעל לצורך הגשת התנגדות ,גם לגופו של ענין אין לו טענה הגנה רצינית ומדובר בטענת הגנה לצורך התחמקות מתשלום החוב.

דיון

על-פי סעיף 81א לחוק ההוצל"פ תשכ"ז 1967, רשאי החייב להגיש התנגדות לביצוע שטר,ותקנה 106 לתקנות ההוצל"פ תש"ם 1979 קובעת כי המועד להגשת התנגדות הוא 20 יום מיום המצאת האזהרה.

מעיון בתיק ההוצל"פ עולה כי לנתבע נמסרה אזהרה ביום 6/8/08.

המועד להגשת ההתנגדות היננו עד יום 21/9/08.

ההתנגדות הוגשה לתיק ביום 29/3/09 וע"כ ההתנגדות הוגשה באיחור שישה חודשים בערך.

לאור תקנות 109,128 לתקנות ההוצל"פ הסמכות להארכת מועד נתונה לבית המשפט המוסמך ויחול על הבקשה להארכת מועד את תקנות סדר הדין האזרחי.

לפי תקנה 528 סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 דרוש טעם מיוחד להארכת המועד.

אין ספק כי קיים קושי בטעם המיוחד הנדרש לצורך הארכת המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר.

הפסיקה דנה רבות ובהרחבה בשאלת הטעם המיוחד הנדרש להארכת המועד,ובמיוחד המועד להגשת ערעור ולאו דווקא המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר.