תירוש נ' זרך

פסק דין

תביעת עו"ד לתשלום שכר טרחה.

התביעה נדונה כתביעה בסדר דין מהיר, וכמצוות תקנה 214טז לתקנות סדר הדין האזרחי, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

א. מבוא:

1.הנתבע נפגע בתאונת עבודה ביום 8.8.06.

2.הנתבע פנה לתובע בבקשה לייצג אותו, וביום 21.9.06 חתם בפניו על יפוי כוח ועל הסכם שכר טרחה.

3.התובע פעל עבור הנתבע, במקביל, הן מול המוסד לביטוח לאומי בהגשת תביעה לקביעת דרגת נכות, והן מול מבטחת המעביד לתשלום פיצוי בגין הפגיעה.

4.בהסכם שכר הטרחה, עליו חתם הנתבע, נרשם כך:

"1. ישולם 20% מהפיצוי בפשרה או פסק הדין מחב' הביטוח + מע"מ כחוק.

2. ישולם 10%+מע"מ מתגמולי הביטוח לאומי. במקרה של גמלה חודשית החישוב יהיה לפי 48 חודשים.

5.בעקבות הגשת התביעה לקביעת דרגת נכות נקבעו לתובע 15% נכות על ידי המל"ל ושולם לו מענק נכות. התובע אף הגיש עבור התובע ערעור ברם זה נדחה.

6.אין חולק כי בגין טיפול התובע במל"ל שילם לו הנתבע שכר טרחת עו"ד בסך של 4,000 ₪, כאמור בהסכם שכר הטרחה (10% מתגמולי המל"ל).

7.במקביל להגשת התביעה במל"ל פעל התובע גם מול מבטחת המעביד של התובע. מכתב ראשון נשלח אליה על ידי התובע ביום 8.11.06 (ת/4) ובהמשך נשלחו מכתבים נוספים בהם דנו הצדדים בענין הפיצוי הכספי שישולם לנתבע. המכתב האחרון שנשלח היה מאת חב' הביטוח לתובע ביום 5.9.07, שאז הוצע לנתבע כסכום סופי פיצוי בסך 85,000 ₪ (מעבר לתגמולי המל"ל). יובהר כי בתחילת הדרך הציעה חברת הביטוח לשלם לתובע סכום של 55,000 ₪ בלבד (ראה מכתבה לתובע מיום 13/5/07-ת/9), ובעקבות סדרת המכתבים ששלח התובע (מכתבים מיום 15/5/07-ת/7, מיום 6/5/07-ת/6, 28/12/06-ת/5), הועלתה ההצעה תחילה ל-60,000 ₪, לאחר מכן ל-75,000 ₪, ולבסוף ל-85,000 ₪ כאמור לעיל.

8.לאחר קבלת הצעתה הסופית של חברת הביטוח הזמין התובע את הנתבע למשרדו ודיווח לו על ההצעה. נטען כי התובע אמר לו שיש לו אפשרות לפנות למומחה, להכין חוות דעת רפואית ולהגיש תביעה או לחילופין להסכים לפשרה שהוצעה. נטען כי הנתבע ביקש לחשוב על הדברים ומאז נעלמו עקבותיו.

לאחר מכן שלח התובע לנתבע עוד שני מכתבים (ביום 29.10.07 וביום 6.12.07), אך לא נענה, והנתבע ניתק עימו קשר.

9.הנתבע טוען כי בתחילת הדרך ביקש מהתובע לטפל עבורו רק בתביעתו כנגד המוסד לביטוח לאומי ולא כנגד המעביד, זאת מאחר שלא רצה לתבוע את המעביד מחשש לפיטורים. מסיבה זו גם טען כי כאשר דיווח לו התובע על הצעתה הסופית של המבטחת לא הסכים לקבל את הכסף וניתק מגע עם התובע.

10.הקשר הבא שהיה לתובע עם הנתבע נעשה דרך בא כוחו החדש של הנתבע, עו"ד ערפאת (הוא עורך הדין שמייצגו גם בהליך זה), אשר פנה אליו בחודש יולי 2008, וטען בפניו כי הנתבע לא חתם לו על שום מסמך. עוד העלה כלפיו עו"ד ערפאת את הטענה לפיה התובע היה אמור לטפל אך ורק בהליכים הקשורים למוסד לביטוח לאומי.

11.התובע ביקש מעו"ד ערפאת כי ידאג שהתובע יחתום בפניו על התחייבות לשלם לתובע את שכר טרחתו זאת כתנאי להמשך טיפולו בתיק, ברם עו"ד ערפאת שפנה בענין זה לועדת האתיקה של לשכת עו"ד בנצרת, סירב לעשות כן.

11.בסופו של דבר קיבל הנתבע מהמבטחת, באמצעות בא כוחו החדש-עו"ד ערפאת, בחודש 12/08, סכום של 85,000 ₪ כפיצוי בגין פגיעתו בתאונה (סכום זהה לסכום שהוצע לו בזמנו על ידי התובע כבר בחודש 9/07 !, דהיינו, כשנה ורבע קודם לכן).

12.בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 22/2/10 העידו התובע, הנתבע ואחיינו של הנתבע.