סמכות לדון בעניין החזקת הקטין

זו לנו הפעם השנייה בתוך פחות משנה בה נזקקים אנו לדון בנושא סמכות השיפוט בנוגע לעניינו של בן הצדדים.

הצדדים התגרשו זמ"ז כדמו"י בתאריך 26/11/2009. לצדדים בן אחד, קטין, עובר לסידור הגט בין הצדדים הציגו הצדדים בפני ביה"ד הסכם גירושין וביקשו כי ביה"ד יאשרו, וביה"ד אישרו ונתן לו תוקף של פסק דין.

בתאריך י"ד תמוז התשע"ב (4.7.12) קיים ביה"ד דיון בבקשת האב בנוגע למקום חינוכו של בנם הקטין של הצדדים, ובמעמד הדיון העלתה האם גם היא את בקשותיה בנוגע להסדרי הראייה של האב עם בנו, לחשיבות הדברים נביא את האמור בפרוטוקול הדיון בנושא זה:

"אם: אם אנו כבר פה, אני מבקשת שייקח הילד בחופש הגדול מה-1.8 עד 15.8 ואני רוצה שיירשם בכל החופשים שייקח אותו, שנה שעברה הוא לא לקח אותו.

אב: זה לא אמת.

דין ודברים בין הצדדים.

ב"ד: מוסכם, בחופש הגדול כל שנה הילד ישהה הילד אצל אביו מה- 1.8. עד 15.8.

אם: וגם בפסח שייקח אותו, הוא לא לוקח אותו.

אב: ד' עדי, אני לוקח אותו כל השבוע, כל חול המועד אצלי.

אם: לקח בסוכות ולא בפסח.

ב"ד: מוסכם. חצי חג הראשון של פסח הילד יהיה אצל האבא.

אם: ואם לא יעשה את זה.

ב"ד: נטיל סנקציות על מי שלא יקיים סדרי הראייה."

בתאריך ח' אלול התשע"ב (26.8.12) נתן ביה"ד את החלטתו בנושא. להלן החלטת ביה"ד:

"בפני בית הדין הוגשה בקשת האב בעניין חינוך הילד ובקשת האם לעניין הפרת הסדרי ראייה מצד האב.

לאחר העיון בבקשות ובהתאם לאמור בפר' הדיון מיום י"ד בתמוז תשע"ב 4.7.2012 בית הדין קובע כדלהלן:

החל משנת הלימודים הבאה המתחילה ב-1.9.2012, '[ר' ב]' ילדם המשותף של הצדדים, ילמד בבית ספר 'שובו'

האב יישא לבדו בכל הוצאות הלימודים של הילד.