תיק צבאי מס': ע"מ 2184/14

ערר על החלטת ביהמ"ש הצבאי ביהודה (בפני כב' השופט רס"ן שלמה כץ) בתיק מס' 5265/14 מיום 14/07/14

ביום 12.3.14 ארע ניסיון פריצה למשאית ביישוב נילי. במסגרת ניסיון הפריצה נשבר חלון המשאית, וכן פורק מתג ההצתה. הפורץ הותיר בתוך המשאית, בסמוך למתג ההצתה, כתם דם. מפענוח דגימת הד.נ.א עלה כי זה שייך למשיב. המשיב הוכרז כדרוש חקירה ומעצרו התבצע ביום 26.6.14 על ידי כוח מיוחד. יש לומר כי המשיב ניסה להימלט מהשוטרים שבאו לעוצרו, בטענה כי חשב שהמדובר בשוטרים פלסטינים.

עוד אציין כי בחקירתו הכחיש המשיב את המיוחס לו, אולם לא סיפק הסבר מניח את הדעת להימצאות דגימת ד.נ.א שלו במקום.

כתב האישום שהוגש נגד המשיב כולל עבירות של הפרת הוראה בדבר סגירת שטח, ניסיון לגניבת רכב, פירוק חלק מרכב, חבלה במזיד ברכב ופריצה לרכב.

עם הגשת כתב אישום הוגשה גם בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית משפט קמא קבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים למשיב, אולם סבר כי במקרה זה, ומאחר והמדובר בעבירת רכוש, מן הראוי לנקוט בחלופת מעצר, ועל כן הורה על שחרורו של המשיב בתנאים.

בערר שלפניי טענה התביעה כי השופט קמא לא נתן משקל מספיק לעברו הפלילי של המשיב, שנשפט בשנת 2009 בישראל בגין עבירות רכוש שונות ונגזרו עליו שלוש שנות מאסר, וכן לא ניתן משקל הולם לכך שהמשיב ביצע בצד עבירת הרכוש, גם עבירה של הפרת הוראה בדבר סגירת שטח.

סניגורו של המשיב טען מנגד כי לא נפלה כל שגגה בהחלטת בית משפט קמא. הסניגור לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה אולם הדגיש כי המדובר בעבירת רכוש, שנעצרה בשלב הניסיון בלבד ולא השתכללה לכדי עבירה מוגמרת. עוד הדגיש הסניגור כי המדובר במעשה שלא נעשה באמצעים מתוחכמים וגם בכך יש כדי להקהות את המסוכנות. מכאן, לשיטת הסניגור, די בתנאים שנקבעו,ולכל היותר ניתן להחמיר בהם, אולם אין לשלול את הנקיטה בחלופה.

דיון והכרעה

בכל הנוגע לממצא בדבר קיומן של ראיות לכאורה, לא ראיתי סיבה להתערב בהחלטת בית משפט קמא וכאמור, אף הסניגור לא חלק על קיומן. הראיה המרכזית נגד המשיב הינה דגימת ד.נ.א. למשיב לא היה הסבר מניח את הדעת כיצד נמצאה דגימה שלו במקום בו הוא כלל לא אמור להימצא. בהעדר הסבר סביר מצידו, אין מנוס מהמסקנה כי המשיב נכנס ליישוב נילי ללא היתר וניסה לפרוץ  למשאית. עוד ברור מניסיון החיים כי ניסיון פריצה זה לא היה "לשם שמיים" אלא נועד על מנת גנוב את המשאית.

לעומת זאת, באשר לעילת המעצר והנקיטה בחלופת מעצר, אני סבור כי בית משפט קמא שגה בניתוח שערך. במקרה שלפנינו אמנם עניין לנו בעבירת רכוש, אולם חוברות להן יחדיו מספר נסיבות מחמירות המלמדות כי אין זה המקרה לנקוט בחלופת מעצר.