תיק הוצל"פ 516390-11-15 מ' ישראל רשות האכיפה והגבייה

לפני בקשת החייב להשבת כספי קצבה נכותו (בגין חודש מרץ 2016), ע"ס 4,013 ש"ח (להלן: "הכספים") שמומשו בתיק המזונות דנא, בטענה כי ניתן צו כינוס עובר למימושם.

1. ראשית יוער כי להבא לא אקבל בקשות שאינן סדורות, קל וחומר אם נטענות בהן עובדות, ואלה לא נתמכות בתצהיר מאומת כדין.

הנני מפנה להחלטת כב' הרשם נאסר בתיק 10-99633-08-1, מיום 25.11.15: 

 "...מן הראוי כי אז יוגשו בקשות בכתב יד קריא וברור ויהיו ערוכות כראוי.  ... כב' השופט שאול אבינור פסק בתיק מ"י 11133-01-13 מדינת ישראל נ' מוחמד צפראן (24.01.2013), כי הגשת בקשות כשהן מודפסות וערוכות כראוי תורמת למראית פני הצדק. ... להגשת בקשות כשהן ערוכות, מודפסות ומפורטות כראוי יש גם יתרונות מעשיים-פרקטיים, כך בהגשת בקשות במתכונת כזו יש כדי להקל הן על הצדדים והן על בית המשפט את מלאכתם. 

חשוב להדגיש, כי בקשות קשות לקריאה ולפענוח, ברוב המקרים אינן נדחות על הסף במיוחד אם המבקש אינו מיוצג. רשם ההוצאה לפועל מנסה תמיד להציל מהבקשה כל מידע אפשרי בניסיון לקדם העניין מבלי צורך לדחות החייב ב"לך ושוב"".

ור' גם תקנה 15 (א3) לתקנות ההוצאה ל]פועל, התש"ם-1979. הוספת תקנת משנה 15 (א3) באה להסדיר את אופן הגשת הבקשות בצורה ברורה ומסודרת, ולהתאים את צורת ההגשה של בקשות לצורת ההגשה בבית המשפט על פי תקנה 68 (א) לתקנות סדר דין אזרחי, התשמ"ד-1984.

התקנה מורה כך: "בקשה תהיה מודפסת או כתובה במכונת כתיבה, על גבי גיליונות נייר לבנים וחלקים בגודל 21 x 29.7 ס"מ (A4), על צד אחד בלבד של הגיליון, ויש להותיר שוליים של חמישה סנטימטרים לפחות; על אף האמור בתקנת משנה זו...".

שלא בשולי הדברים יוער גם כי על החייב לנסח כתבי טענותיו באופן הולם, שאחרת ימחקו.

אולם על אף כל אלה, ולנוכח חשיבות בקשת החייב, מצאתי לנכון להידרש להחלטה לגופו של עניין.

2. לוז טענות החייב :

החייב טוען כי אין לו האפשרות לשלם תשלומי צו הכינוס, וכן התרופות להן הוא זקוק.

החייב טוען כי הינו נכה, המוגבל בתנועותיו.

לטענתו, קצבת נכותו העומד על 7,300 ש"ח, מתחלקת כך: 4,016 לחייב, 3,200 לאשתו.