תיק הוצל"פ 01-76612029 נ.ט.ב. נ' נ.ט.ב.

1. העניין הנתון להכרעתי בנושא זה, הינו בקשת החייבת בטענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצל"פ.

למען הסדר הטוב והואיל והחלטת ביהמ"ש המחוזי בערעור שינתה את החלטת ביהמ"ש השלום באופן  שהחייבים הפכו להיות זוכים ולהפך – יקראו במסגרת החלטתי זו – +++++ – "הזוכים" ואילו עוה"ד +++++ ואח' ייקראו "החייבים".

2. העובדות הצריכות לעניין ושאינן במחלוקת:

• א. תיק זה נפתח כנגד הזוכים לביצוע פסק דין שניתן ביום 07.02, לפיו חויבו הזוכים בתשלום שכ"ט עוה"ד לחייב בגין שירותים משפטיים שקיבלו ממנו במשך השנים.
• ב. הזוכים ערערו על החלטת ביהמ"ש וביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעורם של הזוכים, בפסק דינו מיום 16.03.11 וקבע בין השאר כי על החייבים להשיב לזוכים את "הסכומים אשר שולמו להם במסגרת החלטות קודמות".
• ג. לאחר מתן פסה"ד האמור – הגישו הזוכים בקשה להשבת הכספים ששולמו לחייבים.
• ד. בהחלטתו מיום 14.5.11 קבע כב' הרשם הורוביץ כי "על הזוכה (++++- נ.ט.ב) להשיב הכספים לחייבים (++++ – נ.ט.ב)".
• ה. בעקבות מחלוקות רבות ביחס לגובה הסכומים ששולמו ע"י הזוכים לחייבים בטרם בוטל פסה"ד שניתן ביום 25.7.02, טענות המתייחסות לאופן החישוב וטענות שהעלו החייבים ביחס להעדר הצורך להוסיף לסכומי ההשבה הפרשי הצמדה וריבית, ניתנה ביום 16.10.11 החלטתו של כב' הרשם הורוביץ במסגרתה קבע כב' הרשם כי  "יש להוסיף ריבית כחוק ולא רק הפרשי הצמדה כפי שעשה הזוכה, וזאת מנימוקיי החייב ומהאסמכתאות שצורפו בעניין זה".
• ו. ביום 23.12.12 הגישו החייבים בקשה בטענת פרעתי במסגרתה טענו כי שילמו את מלוא חובם לזוכים ובמסגרת בקשתם העלו בשנית את הטענה ביחס לשערוך הסכומים שהושבו לאחר שזו כאמור הוכרעה ע"י כב' הרשם הורוביץ במסגרת החלטתו מיום 16.10.11.
• ז. בטרם הדיון שהתקיים בפניי כללו החייבים בבקשתם בטענת פרעתי מספר הסתייגות לגבי מספר סכומים לגביהם טענו כי לא שולמו להם בפועל ע"י הזוכים ואולם בפתח הדיון חזרו בהם החייבים והודו כספי הערבות ע"ס 34,650 ₪ ו- 73,260 ₪ הועברו אליהם כך שהמחלוקת בין הצדדים נותרה ביחס לסכום כולל של כ-24,953 ₪ בלבד (המורכב מ-6 תשלומים במועדים ובסכומים שונים כנטען ע"י הזוכים).