תיק הוצל"פ 16-00044-14-2 חייב נ' זוכה

לפני תגובת החייב לבקשת הזוכה להגדלה בגין רכיב שהות הקטינה ב"מעון".

רקע:

1. הזוכה עתרה להגדלה ע"ס 1,500 ש"ח, חלקו של החייב, בגין שהיית הקטינה ב- "מעון" (כך ציינה הזוכה בטופס ההגדלה "טבלת הוצאות ע"פ פסק הדין שלא שולמו", שהגישה), וזאת בעבור כל אחד מהחודשים ינואר 2014 - אפריל 2015 - סה"כ ההגדלה - 24,000 ש"ח.

2. יוער כי החייב נושא בהוצאות החריגות כסדרן (ע"פ מתווה שסוכם בדיון שנערך לפני ביום 31.3.15), משלם דמי המזונות בהוראת קבע - ולנוכח שמדובר במחלוקת היחידה שנותרה בתיק - עותר לסגירת התיק עת תוכרע המחלוקת שלפני.

לוז טענות הצדדים:

3. החייב מתנגד לחיובו בהוצאה, בין היתר, משום שלטענתו, אין מדובר ב"מעון" ע"פ הגדרתו ה"קלאסית" של המושג, ולשיטתו - אין לצקת להחלטת כב' ביהמ"ש הנאכפת בתיק זה משמעות שאין בה - קרי, אין לחייבו בהוצאות ה"פעוטון" בו שוהה הקטינה, פעוטון אותה מנהלת גב' מרינט רוזנצווייג (להלן: "גב' רוזנצוויג").

4. החייב מפנה להוראות סעיף 11 להחלטה במזונות הזמניים שניתנה בעניינם של הצדדים ביום 25.12.13 (תמ"ש 2256-12-13) המורה כדלקמן:

"בהעדר מידע מדוייק, ולנוכח הסכומים המוגזמים שנתבקשו, ביהמ"ש יפסוק מזונות זמניים לקטינה על פי הידע השיפוטי ושיקול דעתו. לפיכך, ולנוכח כל האמור לעיל, הנני מורה כי המשיב ישלם עבור מזונות הקטינה סך של 1,700 ש"ח בתוספת 1,800 ש"ח עבור המדור ובתוספת מחצית עלות מעון, החל מיום 25.12.13 ומדי כל חודש" [ההדגשות שלי, ג.ג.].

(להלן: "ההחלטה" ו/או "סעיף 11" לפי העניין).