תיק 12-06827-96-7

לפניי בקשה לביטול הגבלות היציאה מהארץ וחידוש הדרכון שהוטלו על החייבת במסגרת תיק.

לחייבת נמסרה האזהרה בתיק זה כבר ביום 14.5.1998.

מאז ועד עתה לא השכילה החייבת לפרוע חובה, אשר מגיע כיום לסך של 9,210 ש"ח.

רק כעת - בבקשתה הראשונה בתיק - עותרת החייבת, תושבת מדינת קליפורניה שבארצות הברית, לביטול ההגבלות, וזאת בטענה כי היא תושבת חוץ, וכי ההליכים נגדה אינם אפקטיביים הואיל ואין לה נכסים בארץ.

לאחר שעיינתי בבקשה, כמו גם במובאות הנזכרות בה, מצאתי לדחותה.

את עיקר יהבה בבקשתה משליכה החייבת על ההלכות המתייחסות לעיכוב יציאתו של תושב חוץ מן הארץ.

השיקולים המרכזיים המנחים לגבי עיכוב יציאתו של תושב חוץ מן הארץ (ובענייננו נכון אני לקבל טענתה של החייבת כי היא תושבת חוץ מזה 15 שנה), הם האפקטיביות של העיכוב, האפשרות להיפרע מן החייב בלא צורך בעיכוב ההליכים, ושכנוע בית המשפט כי העיכוב אינו אמצעי לחץ גרידא על החייב, במטרה להביא לתשלום החוב שלא על ידיו, אלא על ידי מי מקרוביו וידידיו שאינו חב בו (ע"א 219/64 רוזוב אדריכלים נ' דודא; פ"ד יח(3), 331). שיקולים אלה נכונים גם להליכי עיכוב מכוחו של חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ובפרט לאחר חקיקתם של חוקי היסוד (בר"ע 7208/93 וייסגלס נ' וייסגלס; פ"ד מח(4), 529).

לענייננו, לא הוכיחה החייבת כלל כי אין ביכולתה לפרוע את החוב בתיק זה; החייבת לא מסרה דבר באשר להכנסותיה ולנכסיה בחו"ל, לא הגישה כל בקשה או הצעה ביחס לפירעון החוב או הבטחת תשלומו, וכל שמסרה הוא כי היא נעדרת נכסים בארץ. בכך אין די, ועל כן דין הבקשה להידחות.

זאת ועוד, בירור באשר למצב חובותיה של החייבת בתיקי הוצאה לפועל שונים העלה כי כנגד החייבת פתוחים 14 תיקים בחוב כולל של 3,575,600 ש"ח. חלק ניכר מן החובות ישנים מאוד, ואף קדמו למועד יציאתה של החייבת לחו"ל.