תורקישר נ' מלכה ואח'

פסק דין

בפני תביעתו של התובע לפיצויים על נזקים שנגרמו לרכבו באירוע של תאונת דרכים בו היה מעורב גם רכב נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח בביטוח חבות ע"י הנתבעת 2.

על פי כתב התביעה נטען כי ביום 24.05.08, שעה 10.30, נסע הרכב התובע ברחוב החלוצים ממערב למזרח ופנה שמאלה לרחוב בר לב, בחסות האור הירוק כאשר לפתע נכנס לצומת מימינו של התובע רכב נהוג בידי הנתבע 1, בניגוד לאור אדום ברמזור המוצב לפניו וגרם לתאונה.

בכתב ההגנה מכחישים הנתבעים את טענות התובע וטוענים כי התאונה ארעה כאשר החל רכב הנתבעים חוצה את צומת הרחובות החלוצים – בר לב באור ירוק הגיח לפתע רכב התובע במהירות, כשהוא מתעלם מהאור האדום ברמזור שלפניו, התפרץ לצומת לא פנוי וגרם לתאונה.

מדובר על כן באירוע של התנגשות של שני רכבים שנכנסו לצומת בעת ובעונה אחת כאשר בפני אחד מהם דלוק אור אדום המחייבו לעצור לפני קו העצירה ובפני השני אור ירוק המתיר לו כניסה לצומת.

לא נטען ע"י מי מהצדדים כי מערכת הרמזורים במקום לא היתה תקינה או לא פעלה בצורה תקינה, כך שעל פי הכלל לא יכול להיות אור ירוק לשניהם. אחד מהם נכנס באדום ואחד בירוק.

מי בירוק ומי באדום זו השאלה היחידה בתיק.

לאחר ששמעתי את עדויות העדים מטעם הצדדים והתרשמתי מהם אני קובע כי הנתבע מס' 1 הוא זה שנכנס לצומת שעה שלא היה בפניו אור ירוק ברמזור, המתיר לו כניסה לצומת.

אנמק.

מטעם התובע העיד הוא עצמו ואומר שהוא נסע יחד עם אשתו, התקרב לצומת ואף דיבר איתה על צבע האור ברמזור הדולק ירוק בשבת והוא משוכנע בגרסתו שהוא חצה את קו הכניסה לצומת באור ירוק.

העד אף טען כי אחרי ההתנגשות הטיח בפניו הנתבע: "מה אתה נוסע כמו משאית בקשת כזו רחבה. אם היית נצמד לצד שמאל היינו יכולים לפנות שנינו". והוא הגיב: "אני נסעתי בנתיב שלי".

מטעם התובע העידה גם אשת, הגברת תאודורה טרוקישר, שהעידה כי נסעו ברחוב החלוצים ממערב למזרח ועצרו ברמזור למצוות האור האדום ולאחר מכן פנו שמאלה באור ירוק ואז הנתבע 1 פגע בהם, שעה שהיה לו אור אדום. גם בחקירה הנגדית חזרה והדגישה העדה כי לפני הכניסה לצומת הם עמדו למצוות האור האדום ורק בירוק החלו להיכנס לצומת.

נמצא כי קיים עד נטרלי לאירוע התאונה, הוא עד התביעה מס' 3, מר ספי דרשן, אשר אף מסר הודעה בכתב, ת/5, בזו הלשון:

"בתאריך 24.05.08 נסעתי ברחב חיים בר לב לכיוון משה דיין ראיתי מכונית טויטה אפורה מורידה נוסע ליד הפארק וממשיכה לנסוע תוך כדי נסיעה ברמזור אדום. ראיתי גיפ שמגיע מכיוון מערב ולוקח שמאלה בצומת לכיוון צפון באמצע הצומת התנגשו שני הרכבים".

האמת ניתנת להאמר כי עד זה לא העיד מזיכרון על אירועי אותו יום. ובתחילת עדותו הוא ביקש לרענן את זכרונו ע"י עיון במסמך אשר הוא מאשר כי כתב ולאחר שעיין אמר יותר מפעם אחת שאם זה מה שכתבתי אז כנראה שזה מה שהיה.

יצויין, כי המסמך אינו נושא את תאריך כתיבתו ואולם ניתן להבחין בכיתוב של מכשיר פקסמיליה, נושא תאריך 15.09.08. ככל הנראה תאריך המשלוח של המסמך לידי התובע.

להשלמת התמונה אומר כי אותו מסמך נושא תאריך של 29.05.08, ככל הנראה זה התאריך בו נשלח המסמך ע"י התובע אל הנתבע לחתימה.

מכל מקום, משלוח המסמך אל העד נעשה 5 ימים לאחר התאונה והוא נחתם והוחזר לתובע בספטמבר, 4 חודשים לאחר התאונה.

ניתן להניח כי כאשר המסמך נחתם ע"י העד, האירוע היה עדיין טרי בזיכרונו ומובן שבחלוף כשנתיים לאחר התאונה היום בביהמ"ש אמר העד כמה פעמים שהוא לא זוכר בדיוק מה היה והסתמך יותר על המסמך מאשר על זכרונו.

מכל מקום, אישר הנתבע מס' 1 כי הוא נהג באותו יום ברכב טויוטה בצבע כסוף-אפור והוא הוריד נוסע מול הפארק והמשיך בנסיעה ואלה בדיוק הפרטים המצוינים במסמך, דבר המעיד על אמיתות תוכנו של המסמך והמשקל הראייתי שניתן לייחס לו.