תוריס גרופ נ' קדוש

החלטה

בפני בקשה לחיוב המשיבה (התובעת) בהפקדת ערובה להוצאות המבקש (הנתבע).

הרקע לבקשה

במסגרת תובענה זו מתבררת תביעת המשיבה לביצוע שיק בסך של 60,000 ₪ אשר נמשך לפקודתה ליום 23.9.05 (להלן: "השיק"). במקום המיועד לחתימת המושך בשיק מצויה חתימה הנראית כחתימת המבקש. במקום המיועד לציון פרטי המושך בשיק רשומה חברה בשם "ישרופליי בע"מ" (להלן: "החברה") ותחתיה שמו של המבקש ושם של אדם נוסף בשם "יוסף יגאל – תושב חוץ".

השיק הוצג לפירעון אך חולל בצירוף הערת הבנק הנמשך שלפיה אין כיסוי לשיק, חסרת חותמת לשיק וכן נתקבלה הוראת ביטול. המשיבה הגישה לביצוע את השיק נגד המבקש והמבקש הגיש התנגדות לביצועו.

לטענת המבקש, בתמצית, השיק נמשך ונמסר למשיבה על ידי החברה ולא כשיק אישי שלו. עוד טוען המבקש כי השיק נמסר כבטחון בלבד במסגרת עסקה שהתגבשה בין המשיבה לבין חברה אחרת בשם ישרופליי פריז, עסקה להחלפת מושבים פנויים בין חברות המפעילות טיסות צ'רטר. העסקה כולה הוסדרה ימים ספורים לאחר מסירת השיק ולפיכך בוטל השיק ולא היה כל מקום להצגתו לפירעון. המבקש מדגיש את עיתוי הגשת השיק לביצוע – מספר שנים לאחר מסירתו.

בהחלטה מיום 3.12.12 הגיעו הצדדים להסדר דיוני שלפיו ניתנה למבקש רשות להתגונן ועוד הוסכם שייערך בירור ובאם ייצא שהשיק נמשך מחשבון החברה, כטענת המבקש, תימחק התביעה. הצדדים לא הגיעו להסכמה בשאלת היריבות ובדיון ביום 18.3.13 נקבע ששאלה זו תתברר ראשונה. בעקבות דיון זה הוגשה בקשה זו לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להוצאות המבקש אם תידחה התביעה.

טענות הצדדים

לטענת המבקש, סיכויי התביעה קלושים במיוחד לאור היעדר יריבות בין המבקש לבין המשיבה, כמו כן הסיכוי לגביית כספים מהמשיבה למקרה שתידחה התביעה - קלושים לאור העובדה שמדובר בחברת חוץ אשר אין לה כלל נכסים בישראל. לפיכך עותר המבקש לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו.

בתגובתה, טוענת המשיבה כי המבקש פועל בחוסר תום לב ובקשה זו מבטאת ניסיון להתחמק מבירור המחלוקות. עוד טוענת המשיבה כי חוסר תום הלב של המבקש ניכר גם בשים לב לסכום השיק, לשיהוי בהגשת הבקשה, ולכך שברור כי אין מדובר בתביעת סרק כשהיא מתבססת על שיק עליו אין מחלוקת שחתום המבקש עצמו. המשיבה מדגישה שתוכל לעמוד בתשלום הוצאות ככל שיפסקו, מדגישה את ההלכה הפסוקה שלפיה אין למנוע גישה לערכאות ושמה דגש על סיכויי התביעה הגבוהים.

דיון

סוגית האפשרות לחיוב תאגיד בהפקדת ערובה להוצאות, מוסדרת בסעיף 353א בחוק החברות, התשנ"ט-1999. בהתאם להלכה הפסוקה, הוראות אלו "גוברות" על ההוראות הכלליות בדבר חיוב תובע בהפקדת ערובה להוצאות על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. עוד נקבע בהלכה הפסוקה כי הליך בחינתה של בקשה לחיוב חברה – תובעת בהפקדת ערובה להוצאות מתבצע במספר שלבים. ראשית, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה. באם נמצא כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, יש לבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה אם לאו ולבסוף יש לקבוע את גובה הערובה (רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] 11.2.09).

שאלת יכולתה של תובעת, תאגיד, לשאת בתשלום הוצאות באם תידחה תביעה הינה שאלה עובדתית המחייבת הצגת מסכת עובדתית וממילא שבדרך כלל גם מחייבת תמיכה בתצהיר. לתגובת המשיבה מאידך – כלל לא צורף תצהיר.

זאת ועוד, מעיון בתגובת המשיבה, לא מצאתי כל ניסיון לפרט במה בדיוק עוסקת המשיבה כיום. לא מצאתי כל ניסיון להסביר את אופי פעילות המשיבה כיום ואת מקורות הכנסותיה או כיצד היא עומדת אל מול חובותיה הנוספים וזאת בפרט לאור העובדה שהמשיבה הינה חברה זרה שאין לה כל רכוש בישראל. כל שטוענת לו המשיבה הוא שאם וכאשר תידחה התביעה, תוכל החברה לעמוד בהוצאות שיושתו עליה, (ס' 41 לתגובתה של המשיבה), אך זאת ללא פירוט, אסמכתא או ראיות לכאורה לאישוש או הפרכת הטענה בדבר מצבה הכלכלי של החברה. מצב זה איננו רק ביטוי לכך שהמשיבה איננה עומדת בנטל הרובץ לפתחה אלא מחזק את החשש בדבר יכולתה הכלכלית של המשיבה.

משכך, שומה איפה על המשיבה להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב אותה בהפקדת ערובה, כאשר בחינה מדוקדקת של סיכויי ההצלחה בהליך תיעשה רק כשהסיכויים גבוהים במיוחד או קלושים במיוחד.

בבחינת טענות הצדדים בכתבי הטענות, לא שוכנעתי כלל ועיקר בטענה שסיכויי ההצלחה בתביעה כה גבוהים עד כדי הצדקה שלא לחייב בהפקדת ערובה. די לעיין בשיק ולראות ששמה של החברה מצוין באותיות ברורות בחזית השיק כדי להיווכח שטענת המבקש בדבר היעדר יריבות הינה טענה כבדת משקל המחייבת בירור. אף הטענה החלופית, שלפיה השיק ניתן לבטחון ולא בכדי הוגשה הבקשה לביצועו בשיהוי כה רב, איננה טענה שניתן לבטל על הסף. במצב זה איפה, אינני מוצא כל הצדקה למנוע ערובה מהמבקש להבטחת הוצאותיו למקרה שתידחה התביעה.

אשר לגובה הערובה, יש לקחת בחשבון את העלויות הכרוכות בניהולו של הליך משפטי, גם לנוכח סכום התביעה אך בלא להתעלם מההשקעה הנדרשת לבירור הטענות. יש אף לקחת בחשבון את האפשרות שבירור התביעה לא יסתיים בשאלת היריבות כך שהצדדים ייאלצו להשקיע משאבים נוספים בבירור הטענות.

ששקלתי את מכלול הנסיבות, אני סבור שסך של 10,000 ₪ מהווה סכום ראוי להבטחת הוצאות המבקש בנסיבות העניין.

אשר על כן הנני מחייב את המשיבה בהפקדת סך של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט כערובה להוצאות המבקש. היה ולא תופקד ערובה זו בתוך 30 יום מיום המצאת החלטה זו – תידחה התביעה.

ניתנה היום, י"ז תמוז תשע"ג, 25 יוני 2013, בהעדר הצדדים.