תורגמן נ' מדינת ישראל

פסק דין

ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתעבורה בתל אביב-יפו [כב' סגן הנשיאה, השופט י. ויטלסון] אשר לאחר שמיעת ראיות הרשיע את המערער בעבירות בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה, דהיינו, נהיגה בזמן פסילה.

עפ"י כתב האישום שהוגש נגד המערער ביום 04.12.07 בצהרי היום החוצות רמת גן, חצה כביש הומה, ז'בוטינסקי-בן גוריון, כאשר הוא נוסע על אופנועו וכאשר הוא מודע לכך שהוא פסול מלנהוג באותה עת.

העבירות שיוחסו לו לבד מסעיף 67, סעיף 10 א' לפקודה וסעיף 2 לפקודת הביטוח.

בפני בית משפט קמא באו ראיות. עדותו של שוטר, עדותו של המערער ועדיו.

בית משפט בהכרעת דינו, על סמך ורק על סמך ממצאי עובדה וממצאי מהימנות וקביעות עובדה, מצא להרשיע את המערער בעבירות שבהן הואשם.

ההלכה הידועה היא, שאין ערכאת הערעור מתערבת בקביעות עובדה ומהימנות, אלא בנסיבות חריגות ובוודאי שמקרה זה איננו בין החריגים.

יתרה מזו, בפני בית משפט קמא עמדו ראיות מוצקות לכך שמדובר במערער לא אמין, ראיות מוצקות לכך שביצע את העבירה המיוחסת לו, ולדוגמא, המערער ב-ת/3, בניגוד לנאמר על ידו בבית המשפט על דוכן העדים, אמר באמרתו בחקירה במפורש ברחל בתך הקטנה כי נהג באופנוע ונסע באותו מקום, בעוד שבבית המשפט, כאמור, טען שרק הסיע את האופנוע בכוחות גופו שלו.

אין כל בסיס להתערבות בהכרעת דינו של בית משפט קמא, אשר הרשיע ובדין הרשיע את המערער בדין.

באשר לעונש, אכן העונש שהוטל ע"י בית משפט קמא איננו עונש קל ואף כבד. קנס בשיעור של 10,000 ₪, שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, פסילה בפועל בת ארבע שנים ועוד מאסר מותנה.

ההלכה היא, ואין צורך לחזור עליה שוב, כמו שנאמר למשל בע"פ 10733/08, גולדבלט נ' מ"י [תק-על 2011] (1), 1995, ש"הכלל הוא שאין ערכאת הערעור ממירה את שיקול דעתה של הערכאה הדיונית בשיקול דעתה שלה, בכל הנוגע לגובה העונש שנקבע בעניינו של נאשם, זולת בנסיבות חריגות שבהן נפלה בגזר הדין טעות מהותית אשר בולטת על פניה, או שהעונש חורג באופן קיצוני מרמת הענישה הנהוגה בנסיבות דומות...".

העבירה של נהיגה בזמן פסילה כשלעצמה עבירה חמורה היא בשני היבטים: הן בהיבט של סיכון עוברי הדרך והן בהיבט של פגיעה ישירה בשלטון החוק, בצווי בתי משפט וברשויות אחרות.

ככל שמדובר בנאשם הזה, בית משפט קמא ביקש תסקיר שירות מבחן, ואף זה היה מאכזב מבחינתו של הנאשם.

שירות המבחן כותב, וזאת ארשה לעצמי לצטט, "בין היתר, נראה כי דפוסי הנהיגה שלו משקפים את קשייו...תוך שהוא נוטה להפחית ממשמעותם של חוקי התעבורה..."

עיון בגיליון הרשעותיו של המערער, ילמד שמאז שנת 1995, עת נעשתה טעות וניתן לידו רישיון נהיגה, צבר 102 הרשעות קודמות, בהן, לדוגמא, בשנים האחרונות בלבד, קרוב לעשר הרשעות על נהיגה במהירות מופרזת, לבד מהרשעות בעבירות אחרות.

בנסיבות אלה, לא אוכל כמובן להתערב בגזר דינו הנכון של בית משפט קמא, והערעור, על כל חלקיו, נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עבודות השירות ביום א' 01.04.12, כפי שהורה בית משפט קמא, ובאותו מקום.

במידה ומקום העבודה כבר לא פנוי, מתבקש הממונה על עבודות השירות לפנות לבית משפט זה בבקשה מתאימה.

ניתנה והודעה היום כ"ח אדר תשע"ב, 22/03/2012 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט