תורגמן נ' חדור ואח'

פסק דין

1.זוהי תביעה בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 5.7.2010.

2.מכתבי הטענות ועדויות הצדדים עולה כי נסיבות אירוע התאונה הן כדלקמן:

רכב התובעים, נהוג על ידי התובעת 2 עמד בצומת מרומזר במטרה לפנות שמאלה. בצומת שני נתיבים לפניה שמאלה, כאשר הימני מביניהם מאפשר פניה שמאלה או נסיעה ישר והנתיב השמאלי מאפשר פנייה שמאלה בלבד. רכב התובעים עמד במסלול הימני יותר (מבין השניים המאפשרים פניה שמאלה), ורכב הנתבע 1 עמד אחרי רכב התובעים. כאשר החלה התובעת 2 בפניה שמאלה, רכב צד ג', שזהותו אינה ידועה, אשר היה בנתיב השמאלי ביותר, נסע ישר ו"חתך" את נתיב נסיעתה. התובעת 2 בלמה את רכבה והנתבע 1 לא הספיק לבלום את רכבו ופגע ברכב התובעים.

אין מחלוקת כי התובעת 2 היתה בהריון מתקדם בעת התאונה.

3.לטענת התובעים, בעקבות התאונה, תוקן רכבם במוסך ועלות התיקון שולמה על ידי חברת הביטוח שלהם, גם היא הנתבעת 2.

על כן, הנזקים הנתבעים בגדרה של תביעה זו הם השתתפות עצמית, ביטול הנחת העדר תביעות, הפסד יום עבודה והוצאות משפט.

4.הנתבע 1 הודה כי התנגש ברכב התובעים מאחור אך טען כי לרכב התובעים לא נגרם כל נזק, וכי התובעת 2 אף הודתה בכך במועד אירוע התאונה. עוד נטען כי כאשר הנתבע 1 הגיע למוסך לראות את רכב התובעים היו ברכב "דפיקות" רבות שלטענתו אינן מהתאונה נשוא התביעה.

בנוסף טען הנתבע 1 כי ניסו לחייבו לחתום על מסמך בעניין התאונה.

5. הנתבעת 2 הודיעה הן בהודעה לבית המשפט מיום 1.3.11 והן בדיון מיום 12.7.11, כי מאחר שהיא מבטחת הן את רכב התובעים והן את רכב הנתבע, אין לה כל עמדה בשאלת החבות. לעניין הנזק נטען כי יש בתביעה נזקים שאינם מוכחים, שכן לא הוכח הצורך בהפסד ימי עבודה והפסד בפועל ובנוסף הפסד הנחת העדר תביעות הינו נזק עתידי שאין לפוסקו אלא בכפוף להמצאת פוליסה המעידה על הפסד זה.

6.לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים המעורבים (התובעת 2 והנתבע 1) אשר תיארו את אופן התרחשות התאונה, אני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת על כתפי הנתבע 1. הנתבע 1 פגע ברכב התובעים מאחור ולו היה מקפיד על שמירת מרחק, כדרוש, לא היה בעצירה הפתאומית של רכב התובעים (ככל הנראה בגלל מעורבותו של רכב צד ג') כדי להביא להתנגשות. עצירת פתע הינה סיכון סביר אשר על כל נהג לצפותו.

7.כאמור, עיקר המחלוקת נוגע לנזק, כאשר לטענת הנתבע 1 לא נגרם כל נזק לרכב התובעים בגין התאונה.

לאחר עיון בתמונות הנזק ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים והעדים מטעמם, שוכנעתי כי לרכב התובעים נגרם נזק בתאונה.

הנתבע 1 עצמו הודה כי הרכב הובא לתיקון במוסך כתוצאה מן התאונה. יוער כי גם לרכבו של הנתבע 1 נגרם נזק כפי שעולה מעדותו. עוד יצוין כי מר חנן אוסעדון העובד במוסך העיד בפני מטעם התובעים ומעדותו עולה כי הציג בפני הנתבע 1 את הנזק שנגרם לרכב התובעים.

טענת הנתבע 1 ולפיה התובעת 2 אמרה לו ולסוכן הביטוח עימו שוחחה בטלפון כי לא נגרם נזק, הובהרה בדבריה בדיון מיום 26.4.11 ולפיה כוונתה היתה לנזק גוף עקב היותה בהריון מתקדם. (עמ' 1 שורות 11 – 13 לפרוטוקול).

הדבר עולה גם מעדותו של סוכן הביטוח מר אלדד איתני אשר העיד בפני.

יודגש כי התביעה נשוא תיק זה אינה בגין הנזק שנגרם לרכב התובעים עצמו שכן הנזק האמור שולם ע"י חברת הביטוח של התובעים.

על כן, די כי הוכח שנגרם נזק כלשהו, אשר התובעים נדרשו לשלם בגינו השתתפות עצמית.

8.בהתייחס לסכומי הנזק הנטענים, מהאישור שצורף לכתב התביעה עולה כי התובעים שילמו דמי השתתפות עצמית בסך 1,995 ₪ ועל כן מגיע להם פיצוי בגין סכום זה.

בהתייחס לתשלום דמי ביטוח נוספים עקב הקטנת / ביטול הנחת העדר תביעות, הרי שמדובר בנזק עתידי שטרם התגבש ועל כן אני מורה על מחיקת רכיב זה מן התובענה.