תורגמן ואח' נ' שקד ואח'

החלטה

רקע וטענות הצדדים

1.ביום 14.2.13 נעתרה בחלקה בקשת עיקול זמני שהוגשה על ידי המבקש (להלן: "תורג'מן") נגד כלל הנתבעים בתובענה.

ניתן צו עיקול זמני על זכויות המשיבים 1-2 בשני נכסי מקרקעין, ועל שני כלי רכב של המשיב 3 ושל המשיב 4. לא נעתרו בקשות העיקול לגבי נתבעים נוספים ולגבי נכסים נוספים.

2.המשיבים הגישו (לאחר ארכה) בקשה לביטול העיקולים הזמניים.

3.ביום 5.6.13 התקיים דיון בבקשה (בקשת העיקול נדונה למעשה מלכתחילה).

מאחר שהצדדים עמדו על חקירת מצהירים ומומחים שתצהיריהם וחוות דעתם צורפו לבקשת העיקול, לבקשת הביטול, ולתגובה לבקשת הביטול, נעתרתי לכך, תוך קציבת לוחות זמנים קצרים במיוחד.

עדיין, ובמיוחד מאחר שמדובר היה בחקירות 12 עדים (6 לכל צד), מוטב היה כי הצדדים יימנעו מחקירות במסגרת הבקשה, או יתמקדו בחקירות העדים המהותיים בלבד, שהרי בבקשת עיקול אין בית המשפט קובע ממצאי מהימנות, ואינו מכריע בטענות הצדדים לגוף התביעה.

לאחר קיום החקירות הנ"ל, סיכמו הצדדים את טענותיהם.

4.עניינה של התביעה שהגיש תורג'מן הוא בהסכם מיום 13.2.06 לרכישת 50% ממניותיו של המשיב 1 (להלן: "שקד") בחברת מיה אשכולות אבטחה בע"מ (להלן: "מיה אשכולות" או "החברה"). יצוין כי תורג'מן הוא דודו של שקד. לפי אותו הסכם ניתנה לתורג'מן אופציה לקבלת 50% ממניות החברה ללא תמורה, למעט השקעת 500,000 ₪ בחברה כהלוואת בעלים, בשני תשלומים של 200,000 ₪ ו-300,000 ₪ שישולמו עד 1.1.07.

לטענת תורג'מן, הלווה למיה אשכולות במהלך שנת 2006 סכומים של 350,000 ₪ ו-300,000$ העולים על אלה שנקבעו בהסכם וצירף מסמך קבלה של החברה בעניין זה, בו מאשרת החברה כי קיבלה מתורג'מן סכומים של 200,000 ₪, 150,000 ₪ ו-300,000$ (להלן: "מסמך הקבלה").

לדברי תורג'מן, שקד הבריח מהחברה בשנת 2006 סכומים של למעלה מ-800,000 ₪ לשתי חברות שבבעלותו, וכן רכש מכספי החברה כלי רכב לילדיה של אשתו. בשנת 2007 הסתכמה הברחת הכספים בחברות הנ"ל בסך של קרוב למיליון ₪.

כן טען תורג'מן כי בסוף 2008 העביר שקד את פעילות החברה לחברה אחרת (נתבעת 9, להלן: "מוקד הים") אשר בבעלות המשיבה 2 (אשתו של שקד, להלן: "ענת") ובנה, המשיב 3 (להלן: "אביב") וכן לחברה נוספת (המשיבה 4, להלן: "דוכיפת", שבבעלות אשתו ונתבע נוסף, הנתבע 4, להלן: "עמרי").

תביעתו של תורג'מן הסתכמה ב-5,126,220 ₪, סכום המורכב מהחזר ההלוואות, השבת מחצית הכספים שהוברחו, הרווחים שנמנעו ממנו עקב העברת הפעילות ורווחים שנמנעו ממנו בשנים 2006-2007.

5.תורג'מן טען עוד להכבדה על ביצוע פסק הדין, ככל שתתקבל התביעה, שכן המשיבים כבר פעלו בעבר להברחת נכסים. נטען כי על שם שקד אין רשומים נכסי מקרקעין או מיטלטלין, וכי הוא וענת רכשו מגרש ברמות מאיר עליו הם בונים את ביתם, אך מגרש זה אינו רשום על שם שקד אלא על שם ענת בלבד. נטען גם כי שקד, ענת, אביב ועמרי, עשו יד אחת עם שקד, וכי שקד וענת מנהלים אורח חיים פזרני. כן נטען כי מאזן הנוחות הינו לטובת תורג'מן באשר העיקולים לא יפגעו במשיבים, ואילו הוא לא יוכל לאכוף את פסק הדין, אם יינתן, ככל שלא יוטלו העיקולים.

6.בבקשת ביטול העיקול נטען על ידי המשיבים לעניין התביעה גופה כי תורג'מן לא עמד בתנאי האופציה ולכן אינו זכאי ל-50% ממניות מיה אשכולות, שכן העביר לחברה 350,000 ₪ בלבד, מתוכם 150,000 ₪ שימשו לרכישת רכב שרד עבור תורג'מן, אשר שימש אותו באופן פרטי ומצוי בבעלותו ובהחזקתו עד היום.

נטען כי פרט לכך לא העביר תורג'מן כספים נוספים לחברה, וכי הטענה בדבר העברת הסכום של 300,000$ אינה נכונה, כי לא צורפו אסמכתאות להעברה, וכי מסמך הקבלה מזוייף, באופן שנשתלה באופן כלשהו חותמת החברה וחתימת שקד, על גבי אותו מסמך. לפי אותה טענה, אין הגיון בהוצאת מסמך קבלה מסוג זה, באשר מיה אשכולות מנפיקה קבלות כדין מתוך פנקס הקבלות שלה.

בנוסף, טענו המשיבים כי גם אם יתקבלו טענות תורג'מן באשר לזכאותו למניות מיה אשכולות, אזי אין מגיעים לו כספים כלשהם, אלא הוא חייב למיה אשכולות סך של 1,735,460 ₪. המשיבים צירפו לבקשתם חוו"ד רואה חשבון התומכת בטענה זו.

המשיבים טוענים עוד כי טענותיו של תורג'מן נובעות מחוסר הבנת נושאים חשבונאיים, וכי טענותיו והסכומים בהם נקב אינם ברורים.

המשיבים מכחישים את טענות תורג'מן באשר להברחת כספים וטוענים כי שקד העמיד למיה הלוואות בעלים בסכומים העולים על הסכומים שהועברו לחברות קשורות.