תורג'מן ואח' נ' שיתופי להתיישבות חקלאית ואח'

החלטה

בפני בקשה שהגישו המבקשים למתן צו לאיסור דיספוזיציה בנחלה 67 המצויה בגוש 124, חלקה 67, במושב תלמי יוסף שבחבל לכיש, וזאת במסגרת כתב תביעה שהגישו המבקשים כנגד המשיבים ובו עתרו לסעדים שונים ובהם סעד של אכיפת חוזה מכר הזכויות בנחלה זו, שנחתם בינם ובין המשיב 3; סעד של מתן חלקה חלופית שוות ערך לנחלה זו; וסעד של פיצוי בסך של מיליון ₪ הכולל פיצוי בגין ההפרש בשווי הזכויות בנחלה מיום החתימה ועד יום הגשת התביעה וכן פיצויים עונשיים ופיצוי בגין עגמת נפש והוצאות.

תמצית הטענות בכתב התביעה

על פי הנטען בכתב התביעה רכשו המבקשים מהמשיב מס' 3 את זכויותיו בנחלה 67, בישוב הקהילתי תלמי יוסף שבחבל אשכול, באמצעות העברת מלוא התמורה לידיו, ובהתאם להסכם כתוב שנכרת בין הצדדים.

לטענת המבקשים, בשנת 2006, במסגרת הקצאת נחלות לבני המושב, פנה המשיב מס' 3 למשיבה מס' 1 וביקש להקצות לו נחלה במושב תלמי יוסף, בו חיים הוריו מזה כשלושים שנה. בהתאם לבקשתו, קיבל המשיב מס' 3, בשנת 2007, מהמשיב מס' 2, "אישור קליטת מתיישב ראשון" ואולם עקב קבלתו לעבודה כדייל תעופה בחברת "אל-על", הבין, כך לשון כתב התביעה, כי אינו יכול לבנות את עתידו במושב והחליט להעביר את זכויותיו בנחלה למבקשים, והצדדים חתמו על זיכרון דברים ובהמשך על הסכם למכירתם של הזכויות בנחלה תמורת סך של 160,000 ₪.

בהתאם לכך, לטענת המבקשים, כעולה מכתב התביעה, ביום 22.4.12 ובהתאם להסכם המכר, העבירו המבקשים לחשבון הבנק של המשיב מס' 3, סך של 130,000 ₪, בתשלום אחד, כאשר סוכם בין הצדדים כי את יתרת הסכום ישלמו באמצעות תשלום מס שבח המקרקעין שהוטל על המשיב מס' 3.

המבקשים תיארו בכתב התביעה את פנייתם למשיבה מס' 1 לשם קבלתם כחברי האגודה; את הופעתם בפני וועדת קליטה במושב; את מבחני הבדיקה והאבחון שנאלצו לעבור במכון "אדם מילוא"; את פגישותיהם עם תשע משפחות שונות מהמושב; וטענו כי בסופו של דבר לא קיבלו, עד היום, תשובה פורמלית סופית בנוגע לשאלת קבלתם כחברים במושב.

לטענת המבקשים, היה ידוע היטב למשיבה מס' 1 כי הליך קבלתם נוגע לנחלה מס' 67 ולא כפי שניסתה להציג זאת המשיבה מס' 1, בהמשך, כאילו הדבר נודע לה רק בשלהי ההליך.

עוד טענו המבקשים, בכתב התביעה, כי המשיב מס' 2 אישר בתחילה את עסקת המכר המדוברת, ורק ביום 17.11.11 טען בפניהם כי אין באפשרותו לאשר את העסקה מן הטעם שלא נבנה בנחלה מבנה מגורים. המבקשים מגוללים בכתב התביעה את הסיבות שבגינן הם סבורים שהסירוב לעסקת המכר נובע מפעולות של המשיבה מס' 1 "מאחורי הקלעים", כלשונם, ואף הציגו חוות דעת של היועץ המשפטי למשיב מס' 2 המציע לאשר את העברת הזכויות בנחלה לפנים משורת הדין.

המבקשים תיארו עוד את פנייתו של המשיב מס' 2 למשיבה מס' 1 בניסיון לעצור את הליך האישור הסופי של עסקת המכר ואת פנייתו של המשיב מס' 2 בהליך משפטי, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ללא צירופם של המבקשים כצד לאותו הליך, במטרה למנוע את אישור העסקה.

לטענת המבקשים, ביום 12.4.13 (הטעות במקור בכתב התביעה והכוונה היא ליום 14.2.13 – י.ב), העביר המשיב מס' 3 לחשבון הבנק של המבקשים, על דעת עצמו ומבלי ליידע אותם, סך של 130,000 ₪ כאות לביטול הסכם המכר, מבחינתו. לטענתם, הוחלפו טיוטות הסכם לביטול הסכם המכר, אולם הם סרבו לחתום עליהן.

המבקשים הדגישו כי המשיב לא השיב לידיהם את הסך של 32,082 ₪ ששילמו ביום 24.10.11, עבור תשלומי המס שהיו מוטלים על המשיב 3 לשלם, ולדידם אין אדם רשאי לעשות דין לעצמו ולנסות לבטל הסכם מכר באמצעות השבת התמורה שקיבל, כך סתם, כלשונם, על דעת עצמו.

המבקשים פירטו את הנזקים שנגרמו להם ואת שינוי מצבם לרעה, כולל מכירת ביתם, בית מגוריהם באופקים, כהכנה למעבר הצפוי למושב; וטענו כי המשיבים פעלו בעניינם בחוסר תום לב, השלו אותם וגרמו להם במעשיהם ובמחדליהם לנזקים הנתבעים בכתב התביעה.

בפרק עילות התביעה פירטו המבקשים שלל עילות תביעה כנגד המשיבים בהן: הפרת חוזה; גרם הפרת חוזה שלא כדין; הפרת זכויות חוקתיות; תרמית; עשיית עושר ולא במשפט; רשלנות; הפרת חובה חקוקה; והפרת חובות מתחום המשפט הציבורי.

תמצית הבקשה למתן צו איסור דיספוזיציה זמנית

בבקשתם למתן צו לאיסור דיספוזיציה בנחלה מס' 67, חוזרים המבקשים על טענותיהם העובדתיות והמשפטיות אשר בכתב התביעה. בנוסף טענו המבקשים להסתמכות על מצג שווא שהציג בפניהם המשיב מס' 2 וטענו כי קיבלו רישיון בלתי הדיר מכוח תורת ההשתק.

המבקשים טענו כי החלטת המשיב מס' 2 שלא לאשר את עסקת המכר, היא בבחינת חזרה מהבטחה מנהלית ונפלו בה פגמים מהותיים בהיותה שרירותית וחסרת סבירות באופן קיצוני ואף אינה מנומקת כראוי.

המבקשים הוסיפו כי ההחלטה פגעה באופן חמור בזכותם לכבוד המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ונעשתה שלא בהתאם לפסקת ההגבלה. טענות דומות טענו גם כלפי המשיבה מס' 1.

המבקשים סיכמו כי עומדת להם עילת תביעה כנגד המשיבים כולם.

לעניין מאזן הנוחות טענו המבקשים כי ביצוע כל דיספוזיציה בנחלה, יפגע בבסיס בקשתם ויאיין את יכולתם לממש את פסק הדין לזכותם, לכשיינתן, ואף יותיר אותם ואת שלושת ילדיהם ללא קורת גג קבועה.