תוסייה כהן ואח' נ' בנבנשתי

החלטה

1.בפני בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה בתובענה לסילוק ידו של שוכר מנכס המצוי ברח' מצפה 12 ירושלים. מעיון בכתב התביעה עולה, כי הנתבע הינו דייר מוגן הגר בדירת חדר, מטבח ושירותים בחוץ הנמצאת באותה כתובת. עוד עולה מכתב התביעה, כי לטענת התובעים הנתבע מילא את המושכר ואף את השטח הציבורי הסמוך לו בחפצים שונים באופן המהווה מטרד לשכנים. עילת התביעה מתבססת על סעיף 131 (3) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] תשל"ב-1972.

2.על פי סעיף 132 (א) לחוק הגנת הדייר על אף קיומה של עילת פינוי רשאי בית המשפט לסרב לתת פסק דין של פינוי אם שוכנע שבנסיבות הענין לא יהיה זה צודק לתת.

3. תקנה 97 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"97.(א)נתבע שלא הגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט או הרשם פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד; היתה התביעה שלא על סכום כסף קצוב, יהא בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדרוש מן התובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו או מקצתה לפני שיינתן פסק הדין; היתה התביעה לפני הרשם והיה הרשם סבור כי אין ליתן פסק דין ללא שמיעת עדות — יעביר את התביעה לבית המשפט ".

4.במקרה דנן עסקינן בתובענה שאינה על סכום כסף קצוב, בה עותרים המבקשים לפינויו של דייר מוגן בשל מעשיו או מחדליו בעת שלא ברור מכתב התביעה האם מעשים אלה עולים כדי עילת פינוי כקבוע בחוק ולבית המשפט שיקול דעת רחב בעניין זה.

5.משכך, הנני מורה על העברת התביעה לבית המשפט אשר יקבע הוראות בהתאם לשיקול דעתו באשר לבירור התובענה.

ניתנה היום, י' אב תשע"ב, 29 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: