תום לב דיוני ומרוץ סמכויות

שוב הכרעה בשאלת מרוץ הסמכויות שבין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני.

כפי שניתן להתרשם מהתנהלות הצדדים, שתפורט להלן, התגלה כאן במלוא עוזו "מרוץ הסמכויות" המוביל לאובדן זמנה של המערכת השיפוטית ולבזבוז משאבי בעלי הדין, המשקיעים משאביהם "במרוץ ההחלטות", תחת השכנת שלום או פתרון הסכסוך בהבנה.

1.         הצדדים הם בני זוג אשר נישאו כדמו"י ביום 12.6.06 ולהם שני ילדים בגיל 5, 1שנים.

2.         ביום 20.5.2012 הגיש הבעל לבית הדין הרבני האזורי בחיפה, תביעה שכותרתה "תביעת גירושין ובכרוך לה ענייני מזונות הקטינים, מזונות אישה, משמורת ורכוש הצדדים".

3.         בו ביום הגיש הבעל "בקשה להקפאת הליכים" במסגרתה עתר לא לקבוע התביעה לדיון מאחר ו " השכילו הצדדים " להתחיל במשא ומתן לגיבוש הסכם גירושין כולל.

4.         ביום 11.6.2012,כשלושה שבועות לאחר הגשת תביעת הבעל, עזב הבעל את בית המגורים המשותף.

5.          ביום 2.7.2012 הגישה האישה תביעותיה לבית משפט זה: תביעת משמורת, תביעה למזונות אישה וקטינים ותביעה רכושיתלסעדים הצהרתיים כנגד הבעל והוריו.

6.         תביעות האישה נמסרו לבעל ביום 2.7.2012. תביעת הבעל נמסרה לאישה ביום 10.7.2012.

            מיד בסמוך למסירת תביעות האישה לידי הבעל, פנה הבעללבית הדין הרבני האזורי בבקשה שכותרתה " בקשה לקביעת מועד דיון וקביעת סמכות בעניין התביעה הרכושית ומשמורת הקטינים ומזונות האשה ".

            בהחלטת בית הדין הרבני מיום 9.7.2012 נעתר בית הדין לבקשה לקביעת מועד דיון, וקבע דיון במעמד הצדדים ליום 16.10.2012. באשר לשאלת סמכותו, הורה בית הדין הרבני, כי תגובת האישה תוגש תוך 21 יום.

7.         ביום 15.7.2012 הגישה האשה את הבקשה המונחת בפני שכותרת " עתירה לקביעת סמכות ענינית ". בהתאם להחלטתי, הבקשה הועברה לתגובת הבעל תוך 20 יום ממועד המצאתה לידיו. תגובת הבעל הוגשה ביום 3.9.2012.

            במועד המאוחר להחלטתי, ביום 19.7.2012 פנה הבעל בבקשה נוספת לבית הדין הרבני. בבקשתו התבקש בית הדין " לחרוג מהרגלו תוך מתן החלטה בעניין הסכמות אף בטרם הגשת תגובת האישה ". בבקשה טען הבעל, כי תביעתו הוגשה ביום 16.5.2012, כי נוהל מו"מ בין הצדדים וכי האישה, במהלך המו"מ, פנתה בתביעותיה לבית המשפט לענייני משפחה. הבעל ציין בבקשתו, כי טרם חלף המועד להגשת תגובת האישה, אך, משהאישה פנתה בבקשה לקביעת סמכות לבית משפט זה, נטען כי יש להקדים מתן ההחלטה.        בית הדין נעתר לבקשה ובהחלטתו מאותו מועד, קבע בית הדין הרבני, " שבשלב זה עד מתן התגובה ע"י ב"כ האישה...ש הסמכות נתונה לבית הדין". (ההדגשה שלי - ה.ג.ש.).

8.         לאור ההסלמה בסכסוך בין הצדדים, כפי שהשתקף מהגשת כ-26 בקשות שונות בזמן קצר, ולמען שלמות נפשם של הקטינים,  קבעתי דיון במהלך הפגרה ליום 1.8.2012. לאור בקשת האישה לקבוע סמכות עניינית, קבעתי בהחלטתי מיום 22.7.2012כי בפתח הדיון ישמעו טענות הצדדים לעניין הסמכות העניינית וישמעו חקירות קצרות.

ביום 23.7.2012 פנה הבעל לבית הדין, בבקשה למתן פסק דין בעניין הסמכות. בו ביוםקבעדין הרבני בהחלטה שכותרתה פסק דין, כי הסמכות לדון בכל התביעות, מלבד מזונות הילדים, נתונה לבית הדין.

9.         ביום 1.8.2012 התקיים בפני דיון ולאור התנהלות הצדדים במהלך הדיון נדחו חקירות הצדדים לדיון המשך שנקבע ליום 2.8.2012.

10.        במקביל, ובמועד המוקד למועד שנקבע לדיון,הגישה האישה עתירה לבית המשפט העליון לביטול החלטת בית הדין הרבני מיום 23.7.2012 וכן בקשה לביטול ההחלטה לבית הדין הרבני האזורי.

11.        לאור עתירות אלו ומשהתבררה קיומה של בקשת הבעל והחלטות ביה"ד, קבעתי בהחלטתי מיום 6.8.2012 כי ראוי שאמנע מליתן החלטה בשאלת הסמכות,לאור הבקשה לביטול שהוגשה לבית הדין הרבני, ועד להחלטת כבוד בית המשפט העליון בעתירה המונחת בפניו.

12.        האישה הגישה בקשה לעיון מחדש בהחלטתי מיום 6.8.2012. בבקשה נכללו טענות ערעוריות וכן נטען בה כי התגלו לב"כ האישה עובדות חדשות. לאחר שעיינתי בבקשה ובעובדות החדשות שנטענו בה, לא מצאתי כי בכך יש לשנות מהחלטתי מיום 6.8.2012.על החלטתי זו הגישה האישה בקשת רשות ערעור.

13.        בפסק דינו של כבוד בית המשפט המחוזי אשר קיבל את הבקשה ודן בה כבערעור, נקבע כי מאחר והתקיימו בפני חקירות הצדדים, הדיון בשאלת הסמכות יוחזר למתן החלטתי בשאלת הסמכות.מכאן החלטתי זו.