תובענת תחלוף בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בשל חוסר במטען של חלקי מחשב

1. התובעת הגישה תובענת תחלוף נגד הנתבעות, בגין תגמולי ביטוח ששילמה למבוטחה בשל
חוסר במטען של חלקי מחשב. המטען, שנשלח אל המבוטח מארה"ב לישראל, הובל באוויר ע"י
הנתבעת 1, אוחסן במחסני הנתבעת 3 והובל בדרך היבשה ממחסניה לחצרי המבוטח. המטען
נמסר למבוטח ביום 09/03/98. דבר החוסר נתגלה למחרת היום, עת נפתחו הקרטונים בהם
נארז המטען. מלכתחילה, הופנתה התובענה אף כלפי המוביל האוירי )הנתבעת 1( והמשלח
הבינ"ל )הנתבעת 2(, אך הושג עימן הסדר. הלכה למעשה, נוהלו ההליכים בין התובעת לבין
הנתבעות 3 ו - 4. אלה כפרו באחריותן ואין צריך לומר שכפרו אף בנזקים הנתבעים.

2. מן הבחינה העובדתית באשר לנסיבות אירוע החוסר, מסתבר שהקרטונים היו סגורים.
כעולה מן התצלומים שצורפו לחוות דעת השמאי מטעם התובעת, היה מודבק סרט הדבקה חום על
פתחיהם העליונים והתחתונים של תשעת הקרטונים. סרט זה הודבק בשעת אריזת הקרטונים
בארה"ב. דא עקא, בנוגע לשלושה מתוך תשעת הקרטונים, על גבי סרט הדבקה זה, הדביק מאן
דהוא סרט הדבקה שקוף בחלקם התחתון של הקרטונים. זאת נעשה לאחר הגעת המטען לישראל
ולאחר קליטתו אצל הנתבעת 3. ראיה ניצחת לכך היא העובדה שסרט ההדבקה השקוף הודבק על
תוויות הקליטה של הנתבעת 3, תוויות המודבקות על הקרטונים מייד עם קבלתם ע"י הנתבעת
3. פשיטא שאם היה מאן דהוא מדביק סרט הדבקה שקוף עובר להגעת המטען לישראל היו