תובל נ' עוז ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט במסגרת תביעה כספית על סך 1,117,400 ₪ ולסעד הצהרתי שהגישה המבקשת כנגד המשיבים.

טענות הצדדים

2.מתצהיר המבקשת ומהמסמכים המצורפים לבקשה עולה, כי הכנסתה החודשית של המבקשת מהמוסד לביטוח לאומי עומדת על סך של 4,384 ₪, וכן מקבלת היא מדי חודש קצבת ילדים על סך 701 ₪. למבקשת שלושה ילדים קטנים, אין לה חובות לנושים, ניסתה היא לגייס ממשפחתה כספים לצורך הליך זה אך הצליחה לגייס כסף מאביה עבור שכר טרחת עורך דין בלבד. מכאן, לטענת המבקשת, יש לפטור אותה מהאגרה הנדרשת בהליך זה.

3.בתגובת הפרקליטות נטען, כי המבקשת לא הציגה בפני בית המשפט תמונה מלאה אודות מצבה הכלכלי, ובכך לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה. יתרה מכך, מהמסמכים שהציגה המבקשת כלל לא עולה היעדר ביכולת כלכלית לשלם את האגרה. מתדפיס תנועות חשבון הבנק עולה, כי ישנם סכומי כסף המופקדים לחשבון המבקשת. בכתב תביעתה של המבקשת מציינת היא כי רכשה את הדירות נשוא התביעה מכספים שקיבלה עקב תאונת דרכים שעברה, אולם אינה מפרטת מהו סכום זה ואינה מצרפת אסמכתא לכך שהשקיעה את כל כספה בקניית הדירות כאמור. כמו כן, המבקשת אינה מפרטת מהו גובה מסגרת האשראי בחשבונה, ואינה מציגה אסמכתא לכך שניצלה את מסגרת זו עד תום. אף המשיבים טוענים בתגובתם טענות כאמור, ומוסיפים, כי לא פירטה המבקשת אודות הכנסות ורכוש בעלה, הגם שבפועל רכש את המקרקעין נשוא התביעה ביחד עימה, ובאשר לעילת התביעה, כי התביעה מנופחת, סיכוייה קלושים וספק אם היא מגלה עילה. אשר על כן, יש לטעמם לדחות את הבקשה למתן פטור מאגרה.

דיון והכרעה

4.בהתאם לתקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007, שניים הם התנאים המצטברים בהם צריך בעל דין לעמוד בכדי שתישקל בקשתו לפטור מתשלום האגרה:

א.הוכחת חוסר יכולת כלכלית לתשלום האגרה הקבועה.

ב.על בית המשפט להיווכח כי כתב התביעה מגלה עילה.

5.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי, כי אכן כטענת המשיבים, המבקשת לא צירפה לבקשתה מסמכים מספקים, אשר יש בהם כדי לבסס את טענת היעדר היכולת הכלכלית לה טוענת המבקשת. היא לא פירטה אודות הכנסת בעלה, היכן מתגוררת עם משפחתה, מהו סכום הכסף אותו קיבלה עקב תאונת הדרכים שעברה, כפי שהעלתה היא בכתב תביעתה. לא מן המותר לציין, כי נתונים אלה בעלי משמעות לצורך קביעת יכולתה הכלכלית של המבקשת. אולם, יחד עם זאת, די בנתונים שסופקו על-ידי המבקשת בבקשתה ובתצהירה כדי לדחות את בקשתה לפטור מאגרה, שכן הכנסתה החודשית עומדת על סך של 4,384 ₪, כאשר לסכום זה מתווספת קצבת ילדים על סך 701 ₪, ומתדפיס חשבון הבנק עולה כי ישנם סכומי כסף המופקדים לחשבון המבקשת, ללא כל פירוט מצידה. יצויין, כי האגרה הנדרשת בהתאם לסוג התביעה אותה בחרה המבקשת להגיש עומדת על סך של 2,793 ₪, כאשר בשלב זה של ההליך צריכה היא לשלם את המחצית הראשונה בסך 1,396 ₪. בנסיבות העניין, לא עמדה המבקשת בתנאי הראשון להוכחת חוסר יכולת כלכלית, וכן מצאתי כי די בנתונים לעיל כדי לקבוע שיש ביכולתה לעמוד בתשלום האגרה הנדרשת.

6.תשלום האגרה קיים לצורך הבטחת כיסוי תקציבי ותשלום הוצאות ההתדיינות המשפטית בערכאות בית המשפט והיא מהווה חלק מהכנסות המדינה בתמורה לקבלת שירות מהמדינה. לפיכך, בהתאם לעמדת הפרקליטות, הישענות על קופת הציבור לצורך מימון תשלום האגרה צריכה להיות המוצא האחרון והיחיד העומד בפני המבקשת, ואילו במקרה דנן לא נמצא כי למבקשת אין יכולת להביא למימון האגרה הנדרשת אף אם מגורמים אחרים. ברור כי אין מקום לקבל את הטענה כי הצליחה היא לגייס מימון אך לתשלום שכר טרחת עו"ד ואילו את סכום האגרה הנמוך באופן משמעותי משכר טרחת עו"ד לא הצליחה היא לגייס מבני משפחתה או ממקורות חיצוניים, ככל שהדבר אכן נדרש.

7.באשר לתנאי השני, מצאתי כי ההליך אכן מגלה עילה, נוכח הטענות הנטענות בכתב התביעה, וכי לא ניתן לקבוע בשלב זה כי מדובר בהליך סרק, שהרי אם תוכיח המבקשת את הטענות שהעלתה בכתב תביעתה, תהיה זכאית היא לקבל את הסעדים המבוקשים.

סוף דבר

8.לאור האמור לעיל, מצאתי לדחות את הבקשה לפטור מתשלום אגרה, נוכח אי עמידת המבקשת בתנאי הראשון לחוסר יכולת כלכלית.

9.יחד עם זאת ונוכח גובה האגרה, הנני מאפשר למבקשת לפרוש את תשלום האגרה לשני תשלומים שווים, כאשר האחד ישולם עד ליום 30/09/13 והשני עד ליום 15/10/13.

10.במידה והאגרה לא תשולם במועד תמחק התביעה.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ד, 08 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.