תו"ח 45881-12-13 מדינת ישראל נ' זיאדנה

במסגרת הבקשה שבפניי עותר המבקש לעיכוב ביצוע צו ההריסה, בשל נימוקים דומים לאלה שהועלו באמצעות בא כוחו במסגרת תיק אחר, תו"ח 45879-12-13, שם ייצג עוה"ד ביטון אדם אחר המתגורר בקרבת מקום.

בפרט, וכעולה מהבקשה למתן החלטה שהגיש המבקש היום, נטען כי המשיבה נוקטת איפה ואיפה בינו לבין בעלי מבנים סמוכים בצידו (ס' 3 לבקשה), וכי "הליכי התכנון באלזיאדנה מתקדמים כמתוכנן וככל הנראה לא צפויים כל איחורים או עיכובים" (שם, ס' 2).

לפי שמדובר בטענות דומות לאלה שהועלו בתו"ח 45879-12-13, קבעתי בהחלטתי מיום 19.6.14:

"מכל מקום, אחר שגם נתתי דעתי לעמדת המשיבה, מורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה עד למתן הכרעה בתיק 45879-12-13, אשר ברור כי תוכנה ישפיע על קבלת החלטה מתחייבת גם בתיק דנא, ככל שתוגש בקשה לדחייה נוספת".

ביום 3.7.14 ניתן פסק דין בתיק תו"ח 45879-12-13, במסגרתו דחיתי את טענות המבקש, בין היתר, בדבר אפליה לכאורית בינו לבין בעלי מבנים סמוכים אחרים.

בהקשר זה, ציינתי כי הוכח על ידי המשיבה שקיימת שונות רלוונטית בין המבקש לבין בעלי המבנים האחרים, לגביהם ניתנה ארכה לביצוע צו ההריסה, ושונות זה מצדיקה את ההבחנה ביניהם, ומכל מקום, אף אילו היה ממש בטענת המבקש, תרופתו אינה יכולה לבוא על דרך של מתן סעד פוזיטיבי, שתוצאתה בהותרת המבנה הבלתי חוקי על כנו, כי אם בעיכוב ביצוע הצו לזמן מוגבל, ובלבד שקיים אופק תכנוני נגלה לעין להכשרת הבנייה.

באשר לאופק התכנוני - בהסתמך על הראיות שנפרסו בפניי, ובכללן עדותו של מר יגאל בוסקילה, נציג הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, קבעתי כי על פניו הליכי התכנון באלזיאדנה מצויים בשלב היולי בלבד, וככל שניתן להסיק, טרם הופקדה התכנית, טרם פורסמה להתנגדויות, ובוודאי שטרם אושרה.

ואולם, כך ציינתי, אפילו תאושר התכנית, ותתקדם במדרג התכנוני לכדי תכנית מפורטת, מי לנו יתקע כף כי הבקשה להיתר בנייה שיגיש המבקש, אם יגיש, תהיה תואמת בהכרח את מיקום והיקף המבנה אשר בנה בשטח, ולו תתקבל הבקשה - יוסיפו אחרים לראות בכך הכשר מעשי לבניה בלתי חוקית נוספת.

בבקשה למתן החלטה שהגיש המבקש בתיק דנא, נטען כי: "מבדיקה שנעשתה מול הרשות, הליכי התכנון באלזיאדנה מתקדמים כמתוכנן, וככל הנראה לא צפויים כל איחורים או עיכובים" (ס' 2 לבקשה).

מעבר לעובדה כי לבקשה לא צורף כל תצהיר, יצוין כי המבקש אינו מפרט איזו בדיקה "נעשתה מול הרשות", אימתי נבדק העניין, מדוע לא הובאו ראיות על כך, ובכלל, כיצד הדברים מתיישבים עם דבריו של נציג הרשות הבכיר, מר יגאל בוסקילה, שרק לאחרונה הצהיר כאמור על היפך הדברים, או עם האמור בפסק הדין בתו"ח 45879-12-13, שם קבעתי כי לא הוכח קיומו של אופק תכנוני במקום.