תו"ב 7130-07-13 מדינת ישראל נ' פפו אחזקות ותיירות בע"מ ואח'

הנאשמת 5 (להלן- הנאשמת") הורשעה על פי הודאתה בכתב האישום המתוקן בעבירות של שימוש במקרקעין הטעון היתר, ללא היתר, ובסטייה מהוראות תכנית עבירה לפי סעיפים 145(א)(3), 204(א)-(ב), 208 ו-253 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבנייה"). 

1.  

2. הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשמת תודה בעובדות כתב האישום המתוקן, תורשע, ואילו שאלת העונש תוכרע על ידי בית המשפט לאחר שיטענו הצדדים

   ראיות לעונש

    

3. ראיות מטעם התביעה – המאשימה העידה מטעמה 3 עדים, הגב' נטע שפלר העוסקת במסירות משפטיות; מר קלמי שרביט, פקח בנייה בעיריית אילת ומר גניש הלל, מנהל אגף תברואה ורישוי עסקים בעיריית אילת.

    

4. העדה נטע שפלר, העידה כי מסרה לנאשמת 2 התראות על חריגות הבנייה או שימוש לא חוקי. לא נחקרה נגדית.

    

   העד קלמי שרביט, התייחס בעדותו לעובדה כי הפרגולה המתוארת בתשריט שמצורף לכתב האישום נבנתה בהתאם להיתר שניתן לעיריית אילת כשמטרתה לשמש כהצללה. עוד העיד כי בביקורים שערך במקום בשנת 2014 הבחין כי נעשה שימוש בפרגולה על ידי הנאשמת כסוג של מסעדה. ציין כי הביקור האחרון שלו בנכס היה ביום 14.12.2014, לאחר מתן הכרעת הדין, ועדין נעשה שימוש שלא כדין. תמונות שצולמו על ידו הוגשו וסומנו ת/3 ו- ת/4.

    

   בחקירה הנגדית נשאל אם התבקש רישיון עסק לפעילות בפרגולה והלה הסביר כי מבחינת הנהלים אם יש עסק פעיל מבקשים ממחלקת ההנדסה שתבדוק שאין חריגות בנייה, אך הוא אינו קשור לכל הליך הרישוי ואינו זוכר לגביי הנאשמת ספציפית. עוד נשאל אם העובדה כי ניתן לעסק רישיון מעידה על כך שלא קיימות עבירות תכנון ובנייה והלה חזר ואמר כי הוא לא יכול להעיד על הליך הרישוי שכן הוא אחראי אך ורק על התחום הספציפי של חריגות בנייה.

    

   העד גניש הלל, התייחס לרישיונות העסק שניתנו לנאשמת במהלך השנים והסביר כי הרישיונות שניתנו מתייחסים לעסק שמצוי במבנה מלון הריף. עוד הסביר כי באותן שנים היה צורך ברישיון למסעדה ורישיון למכירת משקאות משכירם בנפרד ועל כן ניתן לראות שבשנה אחת יש שני היתרים. לדידו, ההיתר מתייחס אך ורק למסעדה ומאפשר גם למלצרים להגיש בחוף, אך הוא אינו מצביע על היתר להקמת עמדה עצמאית בחוף בדרך קבע או עיסוק אחר כפי שעשתה הנאשמת. בנוסף ציין כי ניתנו לנאשמת היתרים פרטניים לקיום אירועים תחת כיפת השמיים, על שטח החוף, כאשר מדובר באירועים זמניים שבסופם החוף חוזר למצבו הטבעי. לדידו בשום שלב לא ניתן לנאשמת היתר לשימוש קבוע שכן אז מדובר בגן אירועים ולשם כך יש צורך להסדיר את הנושא של תכנון ובנייה ועל כן לאחר שהבינו שהשימוש יותר קבוע הוציאו מכתב לפיו לא ניתן להנפיק עוד אישורים.