תו"ב 63279-12-13 מדינת ישראל נ' יוסף חיזיהו

1. הצדדים בתיק זה הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו תוקן כתב האישום, כך שהנאשם הואשם בשתי עבירות של שימוש בלא היתר, בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965.

2. על סמך הודאת הנאשם בכתב האישום המתוקן, הנני מרשיעה אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן.

3. לאחר שעיינתי היטב בפרטי ההסדר אליו הגיעו הצדדים, מצאתי לנכון לאשרו, מן הנימוקים המפורטים להלן.

4. עבירת השימוש ללא היתר הינה בעיקרה, עבירה המצמיחה לנאשם רווח כלכלי.

מתחם הענישה המקובל, בעבירות של שימוש בלא היתר, עשוי לנוע בין עשרות אלפי שקלים ועד לסכומים נכבדים וניכרים, הכל בשים לב, בין היתר, להיקף ומשך השימוש. בעת גזירת העונש, ישקול ביהמ"ש אף את נתוניו האישיים של נאשם, הרווח הכלכלי שצמח לו מן העבירה וכיוצ"ב.

5. בענייננו, יש לשקול מחד את הרווח הכלכלי והתועלת שצמחה לנאשם מביצוע העבירה. עוד יש לשקול לחומרה, את העובדה כי בעבר, הורשע הנאשם בעבירה של פיצול הדירה, נגזר עליו תשלום קנס, וכן חתימה על התחייבות, שתוקפה פג.

6.מאידך, יש לשקול לקולא את העובדה כי בסופו של יום, השכיל הנאשם שלא למצות את ניהול ההליך המשפטי, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, והורשע על פי הודאתו.

בנוסף, פתח הנאשם בהליכי הסדרה, אותם התחייב להשלים בתוך תקופה של 6 חודשים, שעד אז יוסדר השימוש, ולחילופין – יופסק.

זאת ועוד, הנאשם הינו אב ל – 7 ילדים, ביניהם ילדה נכה, תוך שאשת הנאשם היא הנושאת בעול הפרנסה.