תו"ב 61946-12-12 ועדה מקומית לתכנון גולן נ' בשארה

ביום 4.5.2015 הודה הנאשם המיוצג בעובדות כתב האישום, בו נטען כי במהלך שנת 2009 או בסמוך לכך, הוא בנה בצומת מפל סער דוכן העשוי מברזל, עץ וברזנט בהיקף של כ-8 מ"ר, ובו עושה הנאשם שימוש לצורך מכירת פירות, ירקות, מיצים וכדומה, ללא היתר בניה כדין. נטען, כי המקרקעין עליהם בנה הדוכן הם קרקע חקלאית המיועדת לשמורת טבע. כן נטען, בטענות העובדתיות בכתב האישום שבהן הודה הנאשם, כי לנאשם אין זכויות במקרקעין וכי הבניה והשימוש נעשו על ידי הנאשם תוך השתלטות על שטח. הנאשם הורשע, עם הודאתו, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, לפי סעיפים 204(א) ו-204(ב) לחוק התכנון והבניה, השתכ"ה-1965.

בסוף הדיון הנזכר, בנוכחות הנאשם וסנגורו, קבעתי את הטיעונים לעונש ליום 15.7.2015 והזהרתי את הנאשם לפי סעיף 130 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 כי אם לא יתייצב להמשך משפטו ניתן יהיה לשפוטו בהעדרו. לדיון הטיעונים לעונש ביום 15.7.2015, לא התייצב הנאשם או סנגורו. קבעתי כי הנאשם יישפט בהעדרו וקצבתי מועד להגשת טיעונים לעונש מטעם המאשימה. ביום 9.9.2015 הגיש הסנגור בקשה ובה ביקש לבטל את ההחלטה על שפיטת הנאשם בהעדרו ולאפשר לנאשם להגיש טיעונים לעונש. קבעתי, בהחלטה שניתנה בו ביום, כי המזכירות תקבע מועד לדיון לשימוע גזר דין, ואם הנאשם יתייצב לאותו דיון – לטיעונים לעונש מטעם הנאשם. דיון זה נקבע ליום 9.12.2015. זימון לדיון זה הומצא לידי הסנגור ביום 9.9.2012, אולם גם לדיון זה לא התייצב הנאשם או הסנגור. להלן גזר דינו של הנאשם.

סימן א'1 לפרק ו'1 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (חוק העונשין (תיקון מס' 113), התשע"ב-2012 (ס"ח 101)) מבנה את שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לגזור דין.

1.מתחם העונש ההולם

א.הערך החברתי הנפגע

דיני התכנון והבניה נועדו, בין היתר, לשמר את איכות החיים של הציבור, על מנת שלצד הבנוי יהיו ערכי נוף, על מנת שהבנוי עצמו יהיה אסתטי ועל מנת שלצד העסקים יהיו אזורי מגורים שקטים שבהם נעים לחיות ("איננו מדברים עוד כבעבר – אך בשימושי קרקע למיניהם, אלא בתפיסה סביבתית כוללת של חברה, של כלכלה ושל איכות חיים בעיר ובכפר" (בג"ץ 2920/94 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה, עמותה רשומה נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, פ"ד נ(3) 441, (28.7.1996)). דיני התכנון והבניה נועדים לשמור על הבטיחות (ע"א 210/88 החברה להפצת פרי הארץ בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, כפר סבא, פ"ד מו(4) 627, בעמ' 649). עבירות של תכנון ובניה פוגעות בעיקרון שלטון החוק (ר"ע 1/84 דוויק נ' ראש העיר ירושלים ויושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פ"ד לח (1) 494, 500 (1984)). "לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבנייה לחזון נפרץ, ורבים גם טובים איש הישר בעיניו יבנה. זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש..." (ע"פ 917/85 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה גליל נ' אבו ניר, פ"ד מא(4) 29, 31 (1987)). עבירות בתחום התכנון והבניה הפכו לתופעה עבריינית שהיא בגדר "מכת מדינה", תופעה שיש למגרה (רע"פ 4357/01 סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה- "אונו", פ"ד נו (3) 49, 59 (2002)).

ב.מידת הפגיעה בערך החברתי הנפגע

בענייננו מדובר בפגיעה משמעותית בערכים החברתיים הנפגעים. אמנם בענייננו היקף הבניה הוא קטן מאד (8 מ"ר), אולם מדובר בהשתלטות על מקרקעין שלנאשם אין זכות בהם, כל זאת מתוך מניע כלכלי, במקרקעין המיועדים לשמורת טבע. המאשימה גם מדגישה את הסיכון הבטיחותי בבניה זו ללא היתר, שכן מאחר ומדובר בדוכן שבו נמכרים פירות, ירקות ומיצים, הנאשם מעמיד ציבור רב של אנשים הניגשים לדוכן לצורך רכישת מוצרים בסכנה.