תו"ב 5919-12-13 עירית רמלה נ' אל שמאלי

עניינה של החלטה זו במחלוקת שנפלה בין הצדדים, בשאלת העברת הנטל לביצוע צו הריסה אל כתפי הוועדה המקומית, כחלק מגזר הדין.

ביום 15.11.15 גזרתי את דינו של הנאשם, בגין עבירות של הפרת צו הריסה שיפוטי ושימוש חורג, אך הוריתי כי בשאלה שבמחלוקת, אכריע בהחלטה נפרדת שתישלח אל הצדדים בדואר.

הנאשם נדון בגין אי קיום צו הריסה שהוטל עליו עוד בשנת 2005 בעמ"ק 80570/04, ולפיו היה עליו להרוס מבנה במידות של 129 מ"ר, מרפסת בשטח של 20 מ"ר, וגרם מדרגות, ברח' גן חק"ל א' מס' 43 ברמלה, בתוך 12 חודשים. על פי הנספח לכתב האישום, המדובר בקרקע שלפי התכנית החלה: לה/15/בת/1000/22 ייעודה הוא- דרך. במאמר מוסגר יצוין כי בנוסף, נדון הנאשם בגין שימוש חורג בשטח של 18 מ"ר, שבעניינו ניתן כבר צו הריסה במסגרת גזר הדין, ואין הוא מענייננו.

ב"כ התביעה עתרה לכך שבמסגרת גזר הדין יורה בית המשפט על העברת נטל ביצוע צו ההריסה שניתן בשנת 2005, אל כתפי הוועדה, לביצוע על חשבונו של הנאשם. נטען כי הנאשם מפר עדיין את הצו ברגל גסה, ולא קיים אופק תכנוני כלל. כיום נתקבלה הודעה מטעם משרד החינוך, בדבר הקצאה להקמת גן ילדים בקרקע, והדבר נמנע ומתעכב בעטיה של העבירה המתמשכת. לפיכך, לדעת התביעה יש מקום לכך שבית המשפט יאפשר לוועדה ביצוע ההריסה, על מנת שלא יצא חוטא נשכר. התביעה טוענת כי

דחיית הבקשה משמעותה היא כי צו ההריסה הפך לאות מתה, ומפנה לרע"פ 2111/15 סולומונוב נ' מד"י (11.5.15) (להלן: עניין סולומונוב).

מנגד טען ב"כ הנאשם כי בהתאם להלכה הפסוקה, שניתנה במותב תלתא ברע"פ 2889/08 ג'האד נ' מד"י (1.3.12) (להלן: עניין ג'האד), אין להתיר העברת נטל ביצוע ההריסה אל כתפי הוועדה, אלא אם ביקשה זאת התביעה במעמד מתן צו ההריסה עצמו. בענייננו לא עתרה התביעה להעברת נטל הביצוע לידיה בשעה שניתן גזר הדין המקורי, ולכן לא ניתן עוד לשנות את הדבר, אלא על הוועדה לפעול באחת הדרכים האחרות מבין אלה העומדות לרשותה, כמפורט בהלכת ג'האד. ביחס לדברי כב' השופט ג'ובראן בעניין סולומונוב, טען ב"כ הנאשם כי אלה נאמרו בדן יחיד ואין בהם כדי לשנות את ההלכה.

שקלתי היטב טיעוני הצדדים, ואלה מסקנותיי: