תו"ב 58706-07-12 ועדה מקומית לתכנון לב הגליל נ' נסאר

לפני בקשת הנאשמת לעיכוב ביצוע צו הריסה למבנה אשר ניתן במסגרת גזר הדין בתיק זה.

ההליכים עד כה וטענות הצדדים

1.הנאשמת הורשעה בתיק זה בעבירות של ביצוע עבודות בניה ושימוש ללא היתר לפי סעיפים 204(א) ו-(ג) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה), בכך שבנתה מבנה למגורים בשטח של 360 מ"ר במקרקעין שייעודם חקלאי ללא היתר בניה כדין.

2.ביום 9.7.2014 ניתן גזר דין שבו הוטלו על הנאשמת עונשים שונים, וביניהם חויבה הנאשמת להרוס את הבניה הבלתי חוקית (להלן: הצו או צו ההריסה), תוך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים.

3.הנאשמת עותרת בבקשתה הנוכחית לעכב את ביצוע הצו לתקופה נוספת של 8 חודשים. בבקשה נטען כי חלה התקדמות תכנונית בכך שייעוד המקרקעין שונה מחקלאי למגורים, וכי בחודש יוני 2015 אושרה תכנית איחוד וחלוקה, ועל פי המצב התכנוני ניתן להוציא היתר בניה למבנה. הנאשמת מוסיפה וטוענת כי היא פעלה באופן מידי, הגישה בקשה לקבלת היתר בניה ושילמה חלק מן האגרה לצורך כך, אך הליכים פרוצדוראליים ובירוקרטיים מעכבים את מתן ההיתר. הנאשמת מציינת את נסיבותיה האישיות, את מצבה הדוחק, את מצוקת המגורים, וסבורה כי יש מקום ליתן בידה ארכה נוספת להכשרת הבניה.

4.המאשימה מתנגדת לבקשה ומפנה לכך שהנאשמת לא קיימה את דרישות התקנות הרלוונטיות ובכלל זה לא צורף לבקשתה תצהיר של בעל מקצוע לגבי המצב התכנוני. לגוף העניין, המאשימה אינה חולקת על המצב התכנוני הנטען באופן כללי וטוענת כי התכנית המאפשרת הוצאת היתר בניה אושרה ביום 3.9.2015. המאשימה אישרה עוד כי הנאשמת הגישה תכנית לקבלת היתר בניה ביום 1.7.2015, אך ציינה כי בקשתה נדחתה בהתאם להחלטת הועדה מיום 26.11.2015 מסיבות תכנוניות שפורטו על ידה. תוך שהפנתה לפסיקת בית המשפט העליון, ביקשה המאשימה לדחות את הבקשה.

5.בתשובה קצרה ציין הסנגור כי בהליך טכני וקצר של פרסום הקלה ניתן להתגבר על הטעמים שעמדו בבסיס דחיית הבקשה לקבלת היתר בניה.

דיון והכרעה

6.לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, עיינתי במסמכים שצורפו לבקשה ובתצהיר שתומך בה, ושבתי ועיינתי בהליכים שהיו עד למתן גזר הדין, אני רואה לקבל את הבקשה. אביא את הטעמים למסקנתי: