תו"ב 5761-09-13 ועדה מקומית לתכנון ובנייה לב הגליל נ' עאסלה

כתב האישום

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות של ביצוע עבודות בניה ללא היתר ושימוש חורג ללא היתר לפי סעיף 204(א) ו-(ג) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1975 (להלן: החוק או חוק התכנון והבניה), ובאי קיום צו הפסקה שיפוטי, לפי סעיף 240 לחוק.

2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 1.5.2012 או בסמוך לכך ביצע הנאשם עבודות בניה וכן שימוש ללא היתר, באופן שבנה שלושה מבנים למגורים, בשטח כולל של 630 מ"ר על קרקע שייעודה חקלאי. בכתב האישום הובהר כי הבניה בוצעה על חלקת מקרקעין המצויה במרחב התכנוני שבאחריות המאשימה, וכי הנאשם היה במועד הרלוונטי הבעלים של המקרקעין והמבנה, המשתמש בפועל במקרקעין ובמבנה, האחראי לביצוע העבודות והשימוש ומי שמוטלת עליו החובה להשיג היתר כדין. עוד צוין בכתב האישום כי ביום 8.5.2012 ניתן צו הפסקה שיפוטי על ידי בית משפט השלום בעכו, שנמסר לנאשם ביום 9.5.2012, אשר ציווה עליו ועל כל הבאים מטעמו להפסיק מיד את כל פעולות הבניה שמבוצעות באתר; זאת כאשר הבניה הייתה במצב של יציקת "קלונסאות". אלא שהנאשם הפר את הצו והמשיך בפעולות הבניה סמוך ליום 4.11.2012 והשלים את הבניה.

3. תחילה כפר הנאשם בעובדות כתב האישום; הנאשם לא כפר בעצם הבניה אלא רק בהיקפה וכן בכך שהוא הפר צווי הפסקה שניתנו נגדו. בפתח הישיבה שנועדה לשמיעת ראיות, הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון (שלא כלל הסכמה לעניין העונש) בכתב אישום מתוקן – שעיקריו הובאו לעיל, והצדדים נפנו לטיעונים לעונש.

   טיעוני הצדדים לעונש

4. ב"כ המאשימה טענה לעונש, עמדה על הערכים המוגנים שנפגעו, הפנתה לחומרת העבירות וכן עמדה על חומרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות המתבטאות בהיקף הבניה, ביצוע הבניה על קרקע חקלאית, והפרת צו הפסקה שיפוטי. ב"כ המאשימה ביארה את הליכי התכנון החלים על החלקה וציינה כי הגם שקיימת תכנית שמיועדת לשינוי הייעוד למגורים, שטחים ציבוריים והתווית דרכים, עד היום טרם הופקדה התכנית. לשיטת המאשימה, מתחם העונש ההולם כולל את העונשים הבאים: מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס שגובהו בין 200,000 ₪ עד 300,000 ₪, כפל אגרה, חתימה על התחייבות ומתן צווי הריסה ואיסור שימוש לבניה הבלתי חוקית. ב"כ המאשימה ביקשה שלא ליתן משקל לנסיבותיו האישיות של הנאשם לרבות העדר הרשעות קודמות, שכן דווקא מאדם דוגמת הנאשם מצופה להקפיד לשמור על החוק. ב"כ המאשימה צירפה פסיקה לתמיכה בטענותיה. בטיעוניה ביקשה המאשימה לחייב את הנאשם בכפל שווי המבנים וטענה בעניין זה – ולכך נשוב בהמשך.