תו"ב 55967-03-14 מדינת ישראל נ' סמעאן נופי ובניו בע"מ

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בכתב האישום המתוקן בעבירות של ביצוע עבודות במקרקעין הטעונות היתר, ללא היתר, ובסטייה מהוראות תכנית עבירה לפי סעיפים 145(א)(2), 204(א)-(ב), 208 ו-219 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבנייה").

הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשמת תודה בעובדות כתב האישום, תורשע, ושאלת הקנס תוכרע על ידי בית המשפט לאחר שיטענו הצדדים.

עוד הסכימו כי יינתן צו אטימה לחריגה בסעיף 1.1 לאישום הראשון בכתב האישום וכן יינתנו צווי הריסה לכל שאר העבודות באישום הראשון וכן לעבודות באישום השלישי כשמועד כניסתם לתוקף יידחה ב- 12 חודשים. כמו כן, הנאשמת תחתום על התחייבות בגובה כפל קנס ממה שבית המשפט יגזור ויינתן צו לרישום הצווים.

בנסיבות העניין לא ראיתי לנכון לסטות מההסדר.

ראיות לעונש

ההגנה העידה עדה מטעמה, הגב' לוסי יאיר, אשר משמשת כסמנכ"לית החברה ומנהלת פרויקטים ובהכשרתה הנדסאית.

בחקירה הראשית טענה העדה כי למעט סעיף 1.1 כל הסעיפים באישום הראשון בכתב האישום המתוקן הוסדרו עוד בנובמבר 2012. אשר לאישור השני והשלישי כל הסעיפים הוסדרו וכרגע נותר רק לבצע "טופס טיולים" כדי לקבל את ההיתר.

בחקירה הנגדית נשאלה מדוע הוגשה בקשה להיתר בגין הבניין נשוא האישום השני והשלישי רק בשנת 2014 למרות שהעבירות התגלו עוד בשנת 2012 והלה הסבירה כי היה צורך לעשות שינוי תב"ע ברמה המחוזית, מה שלקח זמן. עוד נשאלה מדוע טענה כי הרשות המקומית התירה להם להפוך את קומת המסחר למגורים ללא היתר, והסבירה כי לא הייתה נוכחת אז בפרויקט אך לרשות המקומית היה עניין להפוך את קומת המסחר למגורים ועל כן גם בסופו של דבר ניתן היתר.

טיעוני הצדדים לגובה הקנס