ועדה מקומית לתכנון ובנייה גבעות אלונים נ' מועדי

בפניי בקשת המבקש לתשלום פיצויים לפי סעיף 80 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן- חוק העונשין).מבוא

כנגד המבקש הוגש כתב אישום בגין עבירה של אי קיום צו בית משפט ושימוש במבנה ובמקרקעין ללא היתר לפי חוק התכנון והבנייה , התשכ"ה - 1965.

המבקש זוכה מחמת הספק בהכרעת דין שניתנה על ידי ביום 21.9.16.

ביום 25.9.16 עתר המבקש לחייב את המשיבה בהוצאות ההגנה בהסתמך על שתי העילות המנויות בסעיף 80 לחוק העונשין.

התשתית העובדתית הצריכה לבקשה

כנגד המבקש התנהל הליך קודם בבית משפט השלום בעכו (תיק תו"ב 12982-12-08, להלן - ההליך הראשון) במסגרתו הוגש כנגדו כתב אישום בגין ביצוע עבודות בניה ושימוש במקרקעין ללא היתר. הבנייה הנטענת היא בניית קומה ב' מעל בניין קיים בן שתי קומות בשטח של כ- 136 מ"ר.

ביום 30.5.10 הרשיע בית המשפט את המבקש בהליך הראשון וגזר עליו, בין היתר, להרוס את הבניין האמור בתום 18 חודשים מיום מתן גזר הדין אלא אם יהיה לו היתר כדין.

בהליך שבפניי טענה המשיבה שעד מועד הגשת כתב האישום בתיק זה (מאי 2013) לא השיג המבקש היתר בניה כדין, לא הרס את הבניין נשוא כתב האישום כפי שנצטווה והבניין עדיין עומד על תילו. עוד נטען כי לפחות מאז 4.10.12 השתמש המבקש וממשיך להשתמש במקרקעין ובבניין הנמצא על גוש 10296 חלקה 53 וזאת ללא היתר.

המבקש כפר במיוחס לו בכתב האישום.

לאחר ניהול ההליך ושמיעת ראיות, במהלכן בחר המבקש שלא להעיד, המבקש זוכה מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום מחמת הספק. על מנת שלא להרחיב את היריעה שלא לצורך אציין בתמצית כי בהכרעת הדין נקבע כי :

• לא ניתן לבסס הרשעה ברף הקבוע בדין על עדותו היחידה כשל המפקח מטעם המאשימה כפי שניתנה ובשים לב לתוכנה;

• לא הובאו ראיות תומכות לעניין זיהוי הנכס נשוא ההליך הקודם על ידי העד בהליך הנוכחי בשים לב לכך שהמפקח לא נטל חלק בהליך הראשון; התמונות על בסיסן זיהה את הנכס נשוא כתב האישום לא הוצגו בפני בית המשפט וכמוהן גם מפה מצבית עליה הוא התבסס המפקח.