תו"ב 49645-05-13 ועדה מקומית לתכנון גבעות אלונים נ' סואעד

בפניי בקשת המבקש/הנאשם להורות על הגדלת פרישת התשלומים שהוטלו עליו במסגרת גזר הדין שניתן בתיק. המבקש עותר להפחית את שיעור החיוב החודשי שהוטל עליו על ידי הגדלת פרישת התשלומים וזאת על רקע מצבו הבריאותי והכספי.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

לעמדתה מדובר בפסק דין חלוט שאין עליו עוד ערעור וכי הסכומים שנפסקו אינם מצדיקים פרישה נוספת. לפנים משורת הדין הסכימה המשיבה לאפשר הארכת מועד לתשלום הרכיבים המצויים בפיגור נכון למועד מתן תגובתה.

לאחר עיון בבקשה, בתשובה ומשחלף המועד שנקצב על ידי להגשת תגובה לתשובה - דין הבקשה להידחות למעט הרכיב שהמשיבה הסכימה לשינויו.

להלן הנימוקים.

בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו שלו והדברים ברורים וידועים. מדובר בגזר דין שניתן בתיק שעניינו אי קיום צו שיפוטי על פני תקופה של עשר שנים עוד ביום 17.11.15 וככזה הפך חלוט לפני זמן רב. גם אם אפשר ולבית המשפט שמורה הסמכות להורות על פרישה אחרת של החיובים הכספיים הרי שלא מצאתי כי נסיבות המקרה מצדיקות הקלה כאמור מעבר לפרישה המשמעותית שכבר ניתנה במסגרת גזר הדין לתשלומי הקנס וההתחייבות, שכשלעצמם לא נפסקו על הצד הגבוה ( 12,000 ₪ ל - 24 חודשים ו - 10,000 ₪ ל - 20 חודשים בהתאמה על פי העניין).

התשלומים נפרשו מראש לפרקי זמן משמעותיים ואולם פרישתם נעשתה בהתאם לעקרונות שהותוו לכך בפסיקת בית המשפט המחוזי ותוך התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם.

בנסיבות העניין ובשים לב לסכומים שנפסקו לא מצאתי כאמור עילה להורות על פרישה מחדש של התשלומים והבקשה בהיבט זה - נדחית.

לפנים משורת הדין ונוכח עמדתו האדיבה של ב"כ המאשימה אני מורה כי חוב הפיגורים שהצטבר עד היום, 29.6.16, ישולם בשישה תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.8.16 ואילך.

יתר הוראות גזר הדין עומדות בעינן.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג סיוון תשע"ו, 29 יוני 2016, בהעדר הצדדים.